קריסה במבחני פיז"ה: תלמידי ישראל בשפל היסטורי בקריאה, מתמטיקה ומדעים
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
מבחני פיז"ה לשנת 2025 חושפים צניחה חדה בהישגי התלמידים בישראל בכל התחומים, עם ציונים הנמוכים ביותר שנרשמו אי פעם. בנוסף לירידה הכללית, נרשם שיעור גבוה של תלמידים שאינם מגיעים לרמת הבסיס, לצד בעיות בשגרת הלימודים, השפעת המסכים ואיכות הוראה ירודה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- צניחה חסרת תקדים בהישגי התלמידים בישראל במבחני פיז"ה בכל התחומים.
- הציונים שנרשמו הם הנמוכים ביותר מאז הצטרפות ישראל למחקר.
- שיעור גבוה של תלמידים אינו מגיע לרמת הבסיס הנדרשת במתמטיקה, קריאה ומדעים.
- שיעור המצטיינים נשחק משמעותית, אך הפערים בין תלמידים חזקים וחלשים עדיין גבוהים.
- נתונים מדאיגים לגבי היעדרויות, איחורים, תפיסת בית הספר כ'בזבוז זמן' וקשיי משמעת בכיתות.
- בנות החינוך החרדי בלטו לטובה בהישגיהן לעומת בנות החינוך הממלכתי.
תוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2025, שפורסמו הבוקר, חושפות ירידה חסרת תקדים בהישגי התלמידים בישראל בכל שלושת תחומי הליבה: קריאה, מתמטיקה ומדעים. הציונים שנרשמו הם הנמוכים ביותר מאז הצטרפות ישראל למחקר, עם ירידה של 38 נקודות בקריאה (מ-474 ל-436), 25 נקודות במתמטיקה (מ-458 ל-433) ו-23 נקודות במדעים (מ-465 ל-442). הירידה בקריאה חריגה במיוחד בהשוואה בינלאומית, כאשר רק ארבע מדינות OECD רשמו ירידה דומה מאז שנת 2000.
בנוסף לירידה הכללית, נתונים מדאיגים נוספים מצביעים על כך ששיעור גבוה של תלמידים אינו מגיע לרמת הבסיס הנדרשת: 46% במתמטיקה, 41% בקריאה ו-40% במדעים. גם שיעור המצטיינים נשחק משמעותית, מ-11% ל-5% בקריאה, ומ-8% ל-5% במתמטיקה (לעומת ממוצע OECD של 8%), ו-7% ל-4% במדעים (לעומת ממוצע OECD של 7%). למרות הצטמצמות הפערים בין תלמידים חזקים וחלשים, ישראל עדיין מדורגת גבוה בפערים אלו.
הנתונים חושפים גם תמונה מדאיגה לגבי שגרת הלימודים. 37% מהתלמידים דיווחו על היעדרות מיום לימודים מלא, לעומת 22% בממוצע ה-OECD. בנוסף, 45% דיווחו על היעדרות משיעורים בודדים (לעומת 24% בממוצע), ו-63% דיווחו על איחורים (לעומת 50% בממוצע). כ-37% מהתלמידים סבורים שבית הספר הוא 'בזבוז זמן', ורבים מתלוננים על רעש, בלגן וקשיי משמעת בכיתות.
המחקר מצביע גם על השפעת המסכים ובינה מלאכותית. תלמידי ישראל מדווחים על 1.6 שעות ביום המוקדשות למסכים לצורכי פנאי בבית הספר, לעומת 1.3 שעות ללמידה. שליש מהתלמידים מדווחים על הסחות דעת מטלפונים חכמים בזמן שיעורים. במקביל, כ-49% מהתלמידים משתמשים בכלי בינה מלאכותית למטלות לימודיות, שיעור גבוה מהממוצע.
נקודת חולשה נוספת היא איכות ההוראה. 47% מהתלמידים לומדים בבתי ספר בהם מורים לא מתאימים או חסרי הכשרה פוגעים בלמידה, נתון המציב את ישראל במקום השלישי ב-OECD. בקרב תלמידים דוברי עברית הנתון גבוה אף יותר (60%). עם זאת, בתוך הירידה הכללית, בלטו לטובה הבנות בחינוך החרדי, שהשיגו ציונים גבוהים יותר מבנות בחינוך הממלכתי בקריאה, וללא פער מובהק במתמטיקה ובמדעים.
מבחן פיז"ה נערך בזמן המלחמה, כאשר בתי ספר שפונו מהצפון ומהדרום הוצאו מהמדגם. שר החינוך של ה-OECD, אנדריאס שלייכר, ציין כי יש לבחון את התוצאות הישראליות גם על רקע המציאות הביטחונית והלחץ החריג שבו היו נתונים התלמידים.
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 2מרכז 9ימין 3ערבית 3אחרים 9
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
