אם ההפקרות במערכת החינוך תימשך, כולנו נשלם על כך מחיר בעתיד

תוצאות מבחני ההישגים הבינלאומיים פיז"ה 2025 חושפות ירידה חדה בהישגי התלמידים בישראל, כאשר ציוני הקריאה, המתמטיקה והמדעים נמצאים בחמישון התחתון של מדינות ה-OECD. מדובר בירידה המשמעותית ביותר שנרשמה במדינות הארגון מאז תחילת המבחנים. משרד החינוך ניסה להסביר את הירידה כתוצאה מהמלחמה, אך נתונים מאוקראינה, מדינה הנמצאת במלחמה קשה, מראים ירידה מינורית בהרבה. במקביל, נחשף כי חלק ניכר מהבנים במערכת החינוך החרדי אינם לומדים לימודי ליבה כלל, ורובם מפסיקים זאת בכיתה ט'. הקואליציה הנוכחית מזרימה מיליארדי שקלים לחינוך החרדי, כאשר חלק ניכר מהכספים מופנה למוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה.

הכלכלן פרופ' דן בן דוד מצביע על כך שכבר היום כמחצית מילדי ישראל מקבלים חינוך ברמה נמוכה, ומזהיר כי אם המגמה תימשך, המחיר הכלכלי העתידי יהיה כבד, עם פגיעה בשוק העבודה ובהייטק. תחזיות מצביעות על כך שעד שנת 2060, כמעט שליש מתלמידי כיתה א' יהיו חרדים, מה שיגדיל את הפערים. בנוסף, נתונים מראים עלייה בשיעור התלמידים שאינם עומדים בסף המינימלי במתמטיקה, לצד עלייה בשיעור הזכאים לבגרות בהייטק, מה שמצביע על פערים גדלים בין שכבות האוכלוסייה.

בתוך כך, נחשפו ניסיונות של משרד החינוך, בראשות השר יואב קיש, לעוות ולהסתיר נתונים ממבחני פיז"ה. לפי דיווחים, השר הורה לא לפרסם תוצאות מסוימות, דרש למחוק מילים מהדוחות, וביקש להבליט נתונים שאינם מופיעים בממצאי ראמ"ה. כמו כן, הועלתה טענה כי השר הנחה להעביר כספי שיקום של "חרבות ברזל" להכנה ממוקדת של בתי ספר למבחני פיז"ה, פעולה האסורה על פי ה-OECD. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הורתה לפרסם מבחנים שעיכב השר, וכן ביקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד מנכ"ל ראמ"ה, ד"ר גל אלון, שסירב לעוות את הנתונים. לשכת השר הגיבה בטענה שמדובר ב"מסע הדלפות פוליטי ושקרי".

במקביל, מערכת החינוך הממלכתי-עברי מוסיפה שעות לימוד בנושאי זהות יהודית, על חשבון מקצועות כמו גאוגרפיה. תוכניות חדשות כמו "שורשים" ו"שבילי מורשת" מחייבות לימודי תנ"ך ומורשת, כאשר ישנה ביקורת כי הדבר נובע מ"אגף שקם בבוקר וחושב חינוך דתי". בנוסף, נחשף כי אלפי עמותות וארגונים, חלקם בעלי אג'נדה ימנית קיצונית, פועלים בבתי הספר ללא פיקוח עירוני מספק, מה שמעלה חשש לחדירת גופים בעלי אג'נדה לבתי הספר.

ההשלכות העתידיות של המגמות הנוכחיות עלולות להיות קשות. אם המגמות יימשכו, הפסד התוצר לנפש עד שנת 2050 עלול להגיע ליותר מ-10%, סכום המוערך בכ-160 מיליארד שקל. ה-OECD מזהיר מפני אובדן תוצר אם פערי התעסוקה בין חרדים לחילונים יישארו בעינם, וממליץ להתנות את תקצוב המוסדות החרדיים בלימודי ליבה. ההחלטות שיתקבלו בקדנציה הקרובה יקבעו את עתיד מערכת החינוך ואת איכות ההכשרה של בוגריה.