צניחה חופשית: הישגי התלמידים בישראל צנחו במבחני פיז"ה
ממצאי מחקר ה-PISA הבינלאומי האחרון, שנערך בין השנים 2022 ל-2025, חושפים ירידה חדה וחסרת תקדים בהישגי התלמידים בישראל, המעידה על משבר עמוק במערכת החינוך. במקצוע הקריאה, ישראל צנחה שבעה מקומות בדירוג העולמי, עם ירידה של 38 נקודות, המקבילה לאובדן שנתיים לימודיות מלאות. במדעי הטבע, התלמידים הישראלים איבדו שמונה מקומות וקיבלו 442 נקודות, לעומת ממוצע של 484 נקודות במדינות ה-OECD. במתמטיקה, נרשמה ירידה של שש נקודות ו-25 נקודות, המקבילה לאובדן שנת לימודים אחת, כאשר הציון הממוצע עומד על 433 נקודות לעומת 465 במדינות ה-OECD.
בדירוג הכללי של מדינות ה-OECD, ישראל ממוקמת בחלק התחתון של הטבלה: מקום 31 בקריאה, ומקומות 33 במדעי הטבע ומתמטיקה, מתוך 38 מדינות משתתפות. בנוסף לכך, נתונים נוספים מהמחקר מצביעים על בעיות מוטיבציה חמורות בקרב התלמידים, כאשר ישראל מדורגת שנייה במדינות המפותחות במספר התלמידים הרואים בבית הספר "בזבוז זמן". המצב מוחמר על ידי מחסור חמור במורים, כאשר מחצית ממנהלי בתי הספר מדווחים על שיבושים קבועים בלימודים בשל כך. קיים פער חברתי עצום, עם 8.8% תלמידים מצטיינים בלבד לעומת ממוצע של 11.9% ב-OECD, ו-29% תלמידים חלשים לעומת ממוצע של 19.7%. הפער בין תלמידים מרקע מבוסס לילדים ממשפחות מעוטות יכולת עומד על 82 נקודות.
בניתוח לפי מגדר, הבנות הציגו תוצאות גבוהות יותר בקריאה ובמדעי הטבע, בעוד שבמתמטיקה נרשם שוויון כמעט מוחלט. עם זאת, הירידה החדה בנקודות פגעה בשתי הקבוצות, אך באופן דרמטי יותר אצל הבנים. משרד החינוך קיבל את התוצאות באופן מאופק, למרות שהיו התראות מוקדמות על הצפי לירידה. מומחים סבורים כי למרות תנאי המלחמה הקשים, לא ניתן עוד להאשים רק את הלחימה בבעיות המערכתיות, ויש צורך ברפורמה חינוכית עמוקה ומיידית.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
