"קריאת השכמה מהדהדת": התירוצים וההסברים לתוצאות העגומות במבחן פיז"ה

תוצאות מבחן פיז"ה לשנת 2025 חושפות ירידה משמעותית בהישגי תלמידי ישראל בכל תחומי הדעת, בהשוואה למבחן הקודם שנערך ב-2022. ישראל איבדה נקודות רבות בהבנת הנקרא, מתמטיקה ומדעים, וירדה בדירוג ה-OECD למקומות 31, 33 ו-33 בהתאמה. מומחי חינוך מצביעים על מלחמת "חרבות ברזל" כגורם מרכזי לירידה, בשל הפגיעה בשגרת הלימודים, בהלך הרוח ובתפקוד מערכת החינוך בתנאים חסרי תקדים.

פרופ' איריס בן דוד הדר מאוניברסיטת בר אילן הדגישה כי המבחן נערך בצל אירוע משברי, וכי מערכת החינוך הישראלית התמודדה עם תנאים שאף מערכת אחרת ב-OECD לא נתקלה בהם. היא ציינה כי הירידה בהבנת הנקרא היא מגמה עולמית, הקשורה גם להשלכות הקורונה ושינוי הרגלי הקריאה. עם זאת, היא הסבירה כי חלק מהירידה נובע גם מתלמידים שלא השקיעו במבחן, שאינו בעל השלכות אישיות. כמו כן, שינויים מתודולוגיים במבחן, כמו המעבר למבחן אדפטיבי והשימוש בבינה מלאכותית לבדיקת תשובות פתוחות, עשויים להשפיע על התוצאות, במיוחד בשפות כמו עברית.

מנגד, ישנם מומחים הסבורים כי אין להשתמש במלחמה כתירוץ בלעדי, שכן מערכת החינוך נמצאה במגמת ירידה עוד לפני כן. פרופ' יזהר אופלטקה מאוניברסיטת תל אביב כינה את הנתונים "קריאת השכמה מהדהדת" וקרא להקמת מטה חירום לאומי לגיוס משאבים וכוח אדם איכותי למערכת, תוך הדגשת הצורך למנוע "בריחת מוחות" מהחינוך. ד"ר עידית פסט מאוניברסיטת בן גוריון הוסיפה כי הירידה חדה במיוחד בישראל, וניכרת גם בקרב השכבות החזקות, מה שמצביע על שחיקת ההון האנושי וחוסן מערכתי נמוך.

הנהגת ההורים הארצית תיארה את המצב כ"כתב אישום חמור" וקראה להפסיק לחפש תירוצים ולהתחיל בתוכנית לאומית לצמצום פערים. הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי האשימה את מדיניות החינוך של ממשלות ישראל, וח"כ מרב כהן הדגישה את המחסור במורים מקצועיים. נקודת אור יחידה היא הצטיינות יחסית של תלמידים ישראלים במבחן החשיבה היצירתית, שם שיעור המצטיינים היה גבוה מהממוצע ב-OECD.