זינוק במחירי המזון בישראל: המחקר שחושף את הסיבות
תורגם ותומצת מתוך Mignews על ידי baba
מחירי סל המזון הבסיסי בישראל עלו באופן דרמטי בארבע השנים האחרונות, כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. עליית המחירים בחנויות קטנות הגיעה ל-19.6% ובדיסקאונט ל-14.5%, כאשר "שופרסל" מובילה עם עלייה של למעלה מ-22%. החוקרים מייחסים את הזינוק להיחלשות הפיקוח הממשלתי, ריכוזיות השוק וחוסר רפורמות מבניות, ולא לגורמים חיצוניים. סיום תוכנית סבסוד נקודתית צפוי להעלות מחירים נוספים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- סל המזון הבסיסי בישראל התייקר כמעט פי חמישה בתקופה האחרונה, לפי מחקר מאוניברסיטת תל אביב.
- עליית המחירים בחנויות קטנות הגיעה ל-19.6%, ובדיסקאונט ל-14.5%, כאשר "שופרסל" מובילה עם עלייה של למעלה מ-22%.
- החוקרים: היחלשות הפיקוח הממשלתי וריכוזיות השוק הן הסיבות העיקריות לעליית המחירים.
- השקל התחזק ומחירי הלוגיסטיקה והחומרי הגלם בעולם ירדו, אך המחירים בישראל עלו.
- הוועדה הבין-משרדית ליוקר המחיה לא התכנסה מאז קיץ 2024, והוועדה לסגירת פערים חברתיים נסגרה ללא פתרונות.
- תוכנית סבסוד נקודתית לרשת "קרפור" הסתיימה, וצפויה להעלות מחירים ב-30% נוספים.
סל המזון הבסיסי בישראל התייקר כמעט פי חמישה בתקופה האחרונה בהשוואה לארבע השנים שקדמו לה, כך עולה ממחקר של פרופסור איתי עטר ודוקטורנטית עדי עומר מאוניברסיטת תל אביב. המחקר, שבחן את מחירי 80 מוצרי מזון ב-700 נקודות מכירה בין השנים 2018 ל-2026, מצא כי עליית המחירים בחנויות שכונתיות קטנות הגיעה ל-19.6%, לעומת 4.3% בתקופה קודמת. ברשתות הדיסקאונט נרשמה עלייה של 14.5%, לעומת 2.8% בעבר.
רשת "שופרסל" הציגה את הזינוק המשמעותי ביותר, עם עלייה של למעלה מ-22% במחירי סל המוצרים, שהתבטאה בתוספת של 231 שקלים לעומת 6 שקלים בלבד בארבע השנים הקודמות. החוקרים הדגישו כי העלייה אינה נובעת מגורמים חיצוניים אובייקטיביים, שכן השקל התחזק ומחירי הלוגיסטיקה והחומרי הגלם בעולם ירדו.
הסיבה המרכזית, לטענת החוקרים, היא היחלשות הפיקוח הממשלתי והפניית תשומת הלב של הרשויות לסכסוכים פוליטיים ומלחמתיים מתמשכים. מצב זה איפשר למונופולים ולקמעונאים גדולים להעלות מחירים ללא התנגדות. גופים ממשלתיים רלוונטיים, כמו הוועדה הבין-משרדית ליוקר המחיה, לא התכנסו מאז קיץ 2024, והוועדה לסגירת פערים חברתיים (ועדת כהן) נסגרה ללא פתרונות מעשיים.
שוק המזון הישראלי סובל מזה עשורים מריכוזיות הון גבוהה ומחסומי מכס נוקשים, כאשר למעלה מ-85% מהמכירות בקטגוריות רבות מתחלקות בין שלושה ספקים בלבד. ארגון ה-OECD מצביע באופן קבוע על הצורך בפתיחת השוק המקומי והסרת חסמים, אך רפורמות ממשלתיות לא הצליחו עד כה להחליש את מעמדן של ענקיות המזון.
החברה, המותשת מהמשבר המתמשך, אינה יוצאת למחאות צרכניות רחבות היקף, מה שמאפשר לחברות המסחר לשמר את מעמדן המונופוליסטי. ניסיונות משרד הכלכלה לרסן את האינפלציה באמצעות הסכמים נקודתיים, כמו עם רשת "קרפור" שהורידה מחירים תמורת תמיכה פרסומית של 25 מיליון שקלים, הוכחו כלא יעילים. סיום התוכנית באמצע אוקטובר צפוי להביא לעלייה מחודשת של 30% במחירי הסל המוזל, מה שמדגיש את הצורך ברפורמות מבניות ולא בסבסוד נקודתי.
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 1מרכז 6ימין 2חרדית 1ערבית 1אחרים 6
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
