כמעט 20% יותר על אותו סל קניות: באיזו רשת המחירים זינקו הכי הרבה?

מחירי המזון בישראל עלו בחדות ב-19.6% בארבע השנים האחרונות, כך עולה ממחקר חדש של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. המחקר, שפורסם ביום ראשון, השווה סל של 80 מוצרים פופולריים בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026 לתקופה שקדמה לה, מספטמבר 2018 עד אוגוסט 2022.

על פי הממצאים, המחיר עלה ב-19.6% בחנויות השכונתיות, ב-19% בערוצי האונליין וב-14.5% בסניפי הדיסקאונט. זאת לעומת עלייה של 4.3%, 4.1% ו-2.8% בהתאמה בתקופה הקודמת. שיעור ההתייקרות האחרון גבוה כמעט פי חמישה מהתקופה שקדמה לו.

ההתייקרות ניכרת גם במוצרים ספציפיים: חפיסת שוקולד פרה התייקרה בכ-78% בחנויות השכונתיות, בורקס גבינה של מעדנות בכ-31%, ואורז יסמין קלאסי של סוגת ב-17.7% ברשתות הדיסקאונט.

בין רשתות המזון, בשופרסל דיל עלו המחירים בכ-22.7% בארבע השנים האחרונות, לעומת כ-0.6% בתקופה הקודמת. בוויקטורי נרשמה עלייה של כ-16% לעומת 1.2%, וברמי לוי ב-10.3% לעומת 6.1%. בשופרסל אונליין נרשמה עלייה של 24%, לעומת 0.1% בתקופה המוקדמת.

פרופסור איתי אטר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ציין כי גורמים כמו העלאת המע"מ והתייקרות תעריפי הארנונה, המים, הדלק והחשמל, לצד עליית מחירי מוצרים מפוקחים, עשויים להסביר חלק מהעלייה. עם זאת, הוא הדגיש כי התחזקות השקל וירידת מחירי המזון בעולם היו אמורים למתן את ההתייקרות. לדבריו, השינויים בעלויות הייצור והיבוא אינם מסבירים לבדם התייקרות של כ-20% בארבע שנים, והוא הצביע על היעדר טיפול ממשלתי מתמשך ביוקר המחיה ועל חוסר תשומת לב ציבורית ותקשורתית לנושא, המאפשרים לחברות לנצל את המצב ולהעלות מחירים. אטר הדגיש כי יוקר המחיה אינו גזירת גורל, וכי מאבק אפקטיבי מחייב התגייסות ממשלתית, רפורמות מבניות, טיפול במוקדי כוח, שיפור רגולציה והסרת חסמים, לצד שיח ציבורי ותקשורתי נרחב.