שוקולד פרה, קפה נמס ובורקס מעדנות: המוצרים שמחירם זינק בסופר

סל מוצרי המזון בישראל התייקר בקצב מהיר פי חמישה בארבע השנים האחרונות, בהשוואה לארבע השנים שקדמו להן. כך עולה ממחקר חדש של פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב והדוקטורנטית עדי עומר. המחקר, המבוסס על מעקב אחר מחירי 80 מוצרים פופולריים בכ-700 סניפים, השווה בין התקופות ספטמבר 2018 עד אוגוסט 2022 וספטמבר 2022 עד אוגוסט 2026. הוא מצא כי גל התייקרויות משמעותי החל ב-2023 ונמשך לאורך 2024 ו-2025, לאחר ארבע שנים של יציבות יחסית.

ההתייקרות הורגשה בכל ערוצי השיווק: בחנויות השכונתיות עלה מחיר הסל ב-19.6% (לעומת 4.3% בתקופה המוקדמת), בערוצי האונליין ב-19% (לעומת 4.1%), וברשתות הדיסקאונט ב-14.5% (לעומת 2.8%). מבחינה כספית, מדובר בתוספת של מאות שקלים לחשבון החודשי של משפחה. ברשתות הדיסקאונט שנבדקו, שופרסל דיל הציגה את הזינוק הגדול ביותר, עם עלייה של 22.7% (231 שקלים), בעוד רמי לוי ויוחננוף הציגו עליות מתונות יותר. רמי לוי עדיין מציגה את הסל הזול ביותר, ואחריה יוחננוף, בעוד טיב טעם ושופרסל דיל הן היקרות ביותר.

גם ברכישות אונליין נרשמו עליות מחירים גדולות, כאשר שופרסל אונליין הציגה עלייה של 24% (247 שקלים). מוצרי יסוד כמו שוקולד פרה זינק ב-77.9% בסניפים השכונתיים, בורקס מעדנות ב-30.9%, וקפה נמס טייסטר'ס צ'ויס ב-26.1%. אורז יסמין קלאסי סוגת עלה ב-17.7% בדיסקאונט.

החוקרים מציינים כי למרות גורמים כמו התחזקות השקל וירידה במחירי המזון העולמי, שהיו אמורים למתן את ההתייקרות, העלייה הרוחבית של כ-20% אינה מוסברת רק על ידי שינויי עלויות הייצור והיבוא. לטענתם, הגורם המרכזי הוא "ואקום רגולטורי וציבורי" והיעדר טיפול ממשלתי ושיח ציבורי בנושא יוקר המחיה, המאפשר לחברות בשוק המזון לנצל את המצב ולהעלות מחירים. פרופ' אטר הדגיש כי יוקר המחיה אינו גזירת גורל וכי ריסון מחירים מחייב טיפול ממשלתי נחוש.