מחקר: סל המזון התייקר בעד 20% בארבע שנים, אך האינפלציה מסבירה חלק ניכר מהעלייה

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף כי סל מזון קבוע של 80 מוצרים התייקר בשיעור של כ-14.5% עד 19.6% בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026, תלוי בערוץ המכירה. ההתייקרות המשמעותית ביותר נרשמה בחנויות השכונתיות (19.6%), ואחריהן ערוצי האונליין (19%) ורשתות הדיסקאונט (14.5%). המחקר, שנערך על ידי פרופ' איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר מהפקולטה לניהול, השתמש בנתוני מערכת פרייסז ועקב אחר מחירי מוצרים ברשתות השיווק הגדולות לאורך שמונה שנים. החוקרים מציינים כי יש לבחון את הנתונים על רקע האינפלציה הכללית, שהגיעה לכ-12.5% בתקופה זו, וגורמים נוספים כמו עלויות שילוח וחומרי גלם. לפיכך, חלק ניכר מהעלייה במחירי הסל משקף את האינפלציה הכללית.

המחקר מדגיש כי קצב ההתייקרות בארבע השנים האחרונות היה גבוה משמעותית, כמעט פי חמישה, לעומת ארבע השנים שקדמו להן (2018-2022), אז נרשמו עליות מתונות יותר. לדוגמה, בחנויות השכונתיות הסל התייקר ב-4.3% בתקופה הראשונה לעומת 19.6% בתקופה השנייה. עם זאת, החוקרים מסייגים כי מדובר בקצב התייקרות מצטבר של כ-15%-20% בתקופה האחרונה, ולא הכפלה של המחירים פי חמישה. התקופה השנייה כללה את המשך השלכות האינפלציה העולמית, המלחמה בישראל, ושינויים בעלויות תפעול ושערי חליפין, בעוד התקופה הראשונה כללה את מגפת הקורונה ותחילת גל האינפלציה.

המחקר מצא פערים ניכרים בין רשתות השיווק השונות. בשופרסל דיל, למשל, הסל התייקר ב-22.7% בארבע השנים האחרונות, לעומת 0.6% בתקופה המוקדמת. ברמי לוי ההתייקרות עמדה על 10.3% לעומת 6.1%, וביוחננוף על 8.5% לעומת 4%. גם בערוץ האונליין נרשמו פערים, כאשר בשופרסל אונליין ההתייקרות הגיעה ל-24% לעומת 0.1% בלבד בתקופה הקודמת. המחקר מציג גם דוגמאות למוצרים בודדים שהתייקרו בחדות, כמו חפיסת שוקולד פרה שהתייקרה בכ-78% בחנויות השכונתיות. עם זאת, החוקרים מציינים כי הסל שנבדק אינו זהה לסל הקניות הממוצע של משק בית ישראלי ואינו משקלל כמויות צריכה.

החוקרים מצביעים על מספר גורמים אפשריים להתייקרות, בהם העלאות מיסים ותעריפים, אך גם מציינים כי התחזקות השקל וירידת מחירי המזון בעולם היו אמורים למתן את העליות. הם מעלים ספק לגבי הסברי עלויות הייצור והיבוא, שכן מדד מחירי הייצור עלה פחות מההתייקרות לצרכן. בנוסף, החוקרים מייחסים חלק מההתייקרות להיעדר טיפול ממשלתי מספק ביוקר המחיה ולדעיכת הקשב הציבורי לנושא, וטוענים כי גל ההתייקרות החל במקביל להקמת הממשלה הנוכחית. עם זאת, המחקר אינו מבודד את השפעת המדיניות הממשלתית מגורמים אחרים. יוזמות כמו "הסל של ישראל" של משרד הכלכלה, שהובילו להוזלה זמנית ברשת קרפור, לא הצליחו לחולל שינוי מתמשך. החוקרים קוראים לפעולה ממשלתית נרחבת לקידום תחרות וטיפול במוקדי כוח בשוק המזון, במיוחד לאור הפגיעה הקשה במשפחות מעוטות הכנסה.