שיעור ההתייקרות כמעט פי חמישה: כך זינקו מחירי המזון בארבע השנים האחרונות
תומצת מתוך Israel Hayom על ידי baba
מחירי המזון בישראל זינקו בארבע השנים האחרונות כמעט פי חמישה לעומת התקופה שקדמה להן, כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. סל מוצרים קבוע התייקר בשיעורים של 14.5% עד 19.6% בערוצי המכירה השונים. החוקרים מצביעים על העלאות מחירים של מוצרים מפוקחים ומוצרים שאינם מפוקחים, וכן על ירידה בתשומת הלב הציבורית ליוקר המחיה, כגורמים לעלייה החדה. הפגיעה קשה במיוחד למשפחות מעוטות הכנסה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מחירי המזון בישראל זינקו בארבע השנים האחרונות כמעט פי חמישה לעומת ארבע השנים שקדמו להן.
- סל מוצרים קבוע התייקר ב־14.5% עד 19.6% בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026.
- מחיר חפיסת שוקולד פרה עלה בכ־78% בחנויות השכונתיות בתקופה האחרונה.
- החוקרים מצביעים על העלאות מחירים של מוצרים מפוקחים ושאינם מפוקחים כגורמים לעלייה.
- הירידה בתשומת הלב הציבורית והממשלתית ליוקר המחיה מאפשרת לחברות המזון להעלות מחירים.
- הפגיעה ביוקר המחיה קשה במיוחד למשפחות מעוטות הכנסה.
מחירי המזון בישראל עלו בארבע השנים האחרונות בשיעור של כמעט פי חמישה לעומת ארבע השנים שקדמו להן, כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב. המחקר, שנערך על ידי פרופ' איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, בחן סל קבוע של 80 מוצרים פופולריים.
בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026, סל מוצרים זה התייקר ב־19.6% בחנויות השכונתיות, ב־19% בערוצי האונליין וב־14.5% ברשתות הדיסקאונט. זאת, לעומת עלייה של כ־4% בלבד בתקופה המקבילה שקדמה לה (ספטמבר 2018 עד אוגוסט 2022). במונחים כספיים, מדובר בהתייקרות של מאות שקלים בסל הקניות האחרון, לעומת שקלים בודדים בתקופה שלפני כן.
ההתייקרות בולטת במיוחד במוצרים בודדים. לדוגמה, מחיר חפיסת שוקולד פרה עלה בחנויות השכונתיות בכ־78% (מ־5.21 שקל ל־9.26 שקל), לעומת עלייה של 22% בארבע השנים שקדמו לכך. חבילת בורקס גבינה התייקרה בכ־31% לעומת ירידה של 8.4% קודם לכן, וקפה נמס התייקר בכ־26% כמעט ללא שינוי בתקופה המוקדמת. ברשתות הדיסקאונט נרשמו מגמות דומות, עם התייקרות של כ־58% בשוקולד פרה ו־17.7% באורז, לאחר שהוזל בתקופה הקודמת.
החוקרים מצביעים על העלאות מחירים של מוצרים מפוקחים, כמו מע"מ, ארנונה, מים וחשמל, וכן על העלאות חוזרות של חברות המזון במוצרים שאינם מפוקחים, כגורמים לעליית המחירים. בנוסף, הם מעריכים כי הירידה בתשומת הלב הציבורית והממשלתית ליוקר המחיה מאפשרת לחברות המזון להעלות מחירים ביתר קלות. פרופ' אטר הדגיש כי הפגיעה קשה במיוחד למשפחות מעוטות הכנסה, וקרא לטיפול ממשלתי עקבי לקידום תחרות והסרת חסמים בשוק המזון.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 5ימין 2חרדית 1אחרים 5
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
