סיקור מלא· כלכלה· עודכן
מחקר חדש מצא: מחירי המזון התייקרו ב-19% תוך 4 שנים
מחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת תל אביב, פרופסור איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר, חשף כי עלות סל מוצרי מזון בסיסי בישראל עלתה בארבע השנים האחרונות בקצב מהיר פי חמישה כמעט מאשר בארבע השנים שקדמו להן. המחקר, שעקב אחר סל קבוע של 80 מוצרים פופולריים בכ-700 סניפים של רשתות השיווק הגדולות, השווה בין המחירים מספטמבר 2018 עד אוגוסט 2022 למחירים מספטמבר 2022 עד אוגוסט 2026. הממצאים מצביעים על זינוק חד במחירים שהחל בשנת 2023 ונמשך לאורך שנת 2025, לאחר תקופה של יציבות יחסית.
11 מערכות · 2 שפות · מאז
מה קרה
- 01מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי סל המזון בישראל עלו בקצב מהיר פי חמישה כמעט בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026 בהשוואה לארבע השנים שקדמו להן.
- 02עלותו של סל קבוע של 80 מוצרי מזון פופולריים עלתה ביותר מ-220 שקלים בארבע השנים האחרונות, בהשוואה לעלייה של כ-50 שקלים בלבד בתקופה הקודמת.
- 03החנויות השכונתיות ופלטפורמות הקניות באינטרנט רשמו את עליות המחירים החדות ביותר, עם עליות של 19.6% ו-19% בהתאמה.
- 04רשת שופרסל דיל הובילה את עליות המחירים הקמעונאיות עם זינוק של 22.7%, בעוד שרשת רמי לוי נותרה הזולה ביותר למרות עלייה של 10.3%.
- 05מוצרים ספציפיים חוו התייקרויות ענק, כאשר מחירה של חפיסת שוקולד חלב עלית במשקל 100 גרם עלה בשיעור של עד 77.9% בחנויות השכונתיות.
- 06החוקרים ציינו ואקום רגולטורי וציבורי, עלייה בעלויות התשתיות ועליית המע״מ כגורמים המרכזיים לזינוק במחירים.
- 07לפי Globes, אינפלציה כללית של כ-12.5% במהלך התקופה שנבחנה מסבירה חלק משמעותי מהעלייה במחיר סל המזון.
- 08פרופסור איתי אטר הזהיר כי התערבות ממשלתית הכרחית כדי להילחם ביוקר המחיה ולהגן על משפחות מעוטות יכולת.
עליות המחירים נרשמו בכל ערוצי המכירה, כאשר בחנויות השכונתיות נרשמה עלייה של 19.6% לעומת 4.3% בתקופה הקודמת. פלטפורמות הקניות באינטרנט רשמו עלייה של 19% לעומת 4.1%, בעוד שברשתות הדיסקאונט נרשם זינוק של 14.5% לעומת 2.8% בעבר. התייקרויות אלו מתורגמות לתוספת של מאות שקלים לחשבון המזון החודשי של משפחה, כאשר שופרסל דיל מובילה את גל ההתייקרויות עם עלייה של 22.7%, השווה לתוספת של 231 שקלים. רמי לוי נותרה רשת השיווק הזולה ביותר למרות עליית מחירים של 10.3%, בעוד שטיב טעם ושופרסל דיל הן היקרות ביותר.
החוקרים מייחסים את העלייה הדרמטית לוואקום רגולטורי וציבורי, לצד עלייה בעלויות הייצור, עליית המע״מ ועלויות גבוהות יותר של ארנונה, מים, חשמל ומוצרים בפיקוח. לפי דיווח ב-Globes, החוקרים ציינו כי גם האינפלציה הכללית, שעמדה על כ-12.5% באותה תקופה, מסבירה חלק משמעותי מהעלייה במחיר סל המזון. המחקר מדגיש כי ערנות הצרכנים, שהייתה יעילה בבלימת עליות מחירים מאז 2011, הפכה לפחות משפיעה החל משנת 2023. פרופסור אטר הזהיר כי נדרשת התערבות ממשלתית כדי לטפל בכוח השוק ולמנוע עליות מחירים נוספות, הפוגעות באופן לא פרופורציונלי במשפחות מעוטות יכולת.
סוכם על ידי baba מתוך הדיווחים של 9 מערכות. עודכן
הדיווח האחרון: Channel 13. לקריאת המקור ב-Channel 13
הסיקור
11 מערכות על הידיעה
מי סיקר
- שמאלאין
- מרכז4
- ימין1
- חרדית1
- ערביתאין
- אחרים5
