משרד הבריאות מחייב הכנסת יוד למלח שולחן. מה זה יכול למנוע?

משרד הבריאות קבע תקנה חדשה המחייבת העשרת מלח שולחני ביוד, צעד המגיע כמעט עשור לאחר גילוי מחסור חמור ביוד באוכלוסייה הישראלית. ההחלטה מצטרפת לרוב מדינות העולם שכבר אימצו גישה זו.

יוד הוא מינרל חיוני לתפקוד בלוטת התריס, לייצור הורמונים ולהתפתחות קוגניטיבית ומוטורית, במיוחד אצל עוברים, תינוקות וילדים. מחסור ביוד נחשב לגורם מוביל בעולם לפגיעה התפתחותית וירידה במנת המשכל. מחקרים של משרד הבריאות מצאו כי כ-60% מילדי ישראל וכ-85% מהנשים ההרות סובלים מחסר משמעותי ביוד. מחסור זה נובע בין היתר מהסתמכות על מים מותפלים דלים במינרלים ושימוש במתקני סינון ביתיים.

הבחירה במלח כמדיום להעשרת יוד נובעת מנגישותו לכלל האוכלוסייה, טעמו הניטרלי, ומספר המצומצם של יצרניו המאפשר פיקוח יעיל. שיטות להעשרת מלח ביוד קיימות וזולות יחסית.

בעוד מקורות תזונתיים כמו דגים, ביצים וחלב מכילים יוד, צריכתם אינה מספקת בישראל, במיוחד עבור טבעונים. הרגולציה החדשה תחול רק על מלח שולחני ולא על מלחים מיוחדים או מלח גס, וכן לא על מזונות מעובדים שכבר מכילים מלח.

הוספת יוד למלח נחשבת בטוחה במינונים המקובלים, אך במקרים של אנשים עם בעיות בבלוטת התריס, מומלץ להתייעץ עם רופא. עלות ההעשרה מוערכת בכ-10 סנט לאדם בשנה ולא צפויה להשפיע על מחיר המלח. יישום התקנה צפוי בעוד כשנתיים. משרד הבריאות מציין כי כ-120 מדינות כבר מחייבות העשרת מלח ביוד, וישראל השתרכה מאחור בשל סחבת רגולטורית.