משרד הבריאות במהלך חדש: מה הולכים להוסיף למלח שלנו?
משרד הבריאות מקדם הוספת יוד למלח שולחן בישראל, בשל מחסור משמעותי בקרב ילדים ונשים הרות. המהלך נועד למנוע פגיעה בהתפתחות ובתפקוד בלוטת התריס, אך בשלב הראשון יחול רק על מלח ביתי ולא על מזון מעובד.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- משרד הבריאות יוסיף יוד למלח שולחן למניעת מחסור במינרל חיוני.
- כ-60% מהילדים וכ-85% מהנשים ההרות סובלים ממחסור ביוד בישראל.
- מחסור ביוד עלול לפגוע בהתפתחות המוח ובתפקוד בלוטת התריס.
- המהלך יתמקד בשלב ראשון במלח ביתי, המהווה 15% מהצריכה.
- רוב צריכת המלח בישראל מגיעה ממזונות מעובדים.
משרד הבריאות מקדם מהלך להוספת יוד למלח השולחן, במטרה להתמודד עם מחסור משמעותי במינרל חיוני זה בקרב האוכלוסייה בישראל. על פי נתונים מסקר משנת 2016, כ-60% מהילדים וכ-85% מהנשים ההרות סובלים ממחסור ביוד, נתונים שלא השתפרו באופן משמעותי בחמש השנים שלאחר מכן.
מחסור ביוד עלול לפגוע בהתפתחות המוח, בגדילה ובתפקוד תקין של בלוטת התריס, במיוחד אצל נשים הרות, עוברים וילדים. למרות שישראל שוכנת לחופי הים התיכון, התזונה המקומית, המבוססת בחלקה על מזון מיובא ומים מותפלים, אינה מספקת די יוד. הפתרון המוצע, המיושם כבר במדינות רבות בעולם, הוא העשרת מלח השולחן ביוד, שכן מלח הוא מוצר בסיסי הנצרך באופן נרחב.
המהלך יתמקד בשלב הראשון במלח ביתי, שמהווה כ-15% מצריכת המלח הכוללת בישראל. זאת, על אף שרוב צריכת המלח (כ-85%) מגיעה ממזונות מעובדים. משרד הבריאות מסביר כי מלח שולחן מהווה את רוב רכישות המלח הביתיות, ולכן הוא עדיין נחשב לכלי יעיל להגעה לחלק גדול מהציבור. המינון שיוסף למלח הוא כ-45 מיקרוגרם יוד ליום, כ-30% מהערך היומי המומלץ, וייבחן בהמשך באמצעות ניטור.
המשרד מדגיש כי אין לעודד צריכת מלח נוספת, אלא להחליף מלח רגיל במלח מועשר ביוד. השאלה שנותרה פתוחה היא האם מהלך זה יספיק לשיפור המצב, או שמא יידרשו צעדים נוספים בהמשך, במיוחד לאור העובדה שרוב צריכת המלח מגיעה ממזון מתועש.
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 1מרכז 5ימין 1חרדית 1ערבית 1אחרים 7
