גל"צ וענת שטייף ישלמו 600 אלף שקל לאפי נוה על פריצה לטלפון

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד חייב את תחנת הרדיו גלי צה"ל ואת הכתבת הפלילית לשעבר בתחנה, ענת שטייף, לשלם כ-600 אלף שקל לאפי נוה, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין. התשלום הוא פיצוי על פריצה לטלפון הנייד של נוה ושימוש בחומרים שהושגו בדרכים פליליות. השופט אורן שוורץ קבע כי פעולותיה של שטייף נמצאות "בספירה פלילית עמוקה" במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש נוה בגין פגיעה בפרטיותו.

פרשת "מין תמורת מינויים" החלה בינואר 2019, כאשר נוה חשוד בסיוע למינוי השופטת אתי קרייף בוועדה לבחירת שופטים, בתמורה לשוחד מיני. בעקבות פתיחת החקירה, התפטר נוה מתפקידו. החקירה החלה בעקבות חומרים שהגיעו למשטרה, אשר שטייף השיגה מטלפונים ניידים של נוה, שהיו ברשות אשתו לשעבר. שטייף אף ארגנה את פריצת הטלפונים כדי להשיג את המידע.

בפברואר 2019 הגיש נוה תביעה אזרחית בסך 7 מיליון שקל נגד שטייף, העיתונאים רזי ברקאי, נורית קנטי ועיליל שחר, מנהל התחנה שמעון אלקבץ ונגד גלי צה"ל. הדיון בתביעה הוקפא לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, מחשש שיפגע בחקירה הפלילית.

בדצמבר 2019, הודיע פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, על כוונה להגיש כתב אישום נגד נוה בגין לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ונגד קרייף בגין מתן שוחד והשמדת ראיות. באותה עת הוחלט שלא להעמיד לדין את שטייף, למרות שהפרקליטות הודתה כי נגרם נזק כבד לפרטיותו של נוה.

במרץ 2021, סגר המשנה לפרקליט המדינה, שלומו למברגר, את התיק נגד נוה וקרייף. הגורם המכריע לסגירת התיק היה אופן השגת הראיות המרכזיות, פריצה לכאורה לטלפונים. חודש לאחר סגירת התיק הפלילי, חודש הדיון בתביעה האזרחית.

שטייף הכחישה את הטענות, וטענה כי הטלפונים היו ברשות גרושתו של נוה, וכי היא לא פרצה אליהם ולא גנבה אותם, אלא חשפה שחיתות. בבית המשפט טענה כי מעולם לא החזיקה בטלפונים עצמם, אלא רק בתוכנם. במקביל, הגישה שטייף תביעת לשון הרע בסך חצי מיליון שקל נגד גלי צה"ל ומשרד הביטחון, בטענה שלא קיבלה תמיכה מהמעסיק בנוגע לתביעת נוה. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה.

במאי 2024, עזבה שטייף את התחנה לאחר 35 שנות עבודה.