האזהרות נערמו בלשכת רה"מ, וגם השטח בער: אלה ההתרעות שהגיעו בזו אחר זו לאוזנו של נתניהו

חודשים ארוכים לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, הוצפו לשכת ראש הממשלה והדרג המדיני בשורה של התרעות חמורות על הידרדרות ביטחונית. גורמי מודיעין באמ"ן, ראשי מערכת הביטחון, ואף נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, הזהירו מפני כוונותיו של סינוואר ומהסכנה שבמשבר הפנימי בישראל. למרות האזהרות החוזרות, נתניהו סירב להיפגש עם הרמטכ"ל וראש השב"כ, ודחה את בקשותיהם לדון במצב הביטחוני.

על פי דיווחים, בן זאיד התריע בפני נתניהו על מהלך משמעותי שמתכנן סינוואר, אך ראש הממשלה הגיב בשלווה והעריך שחמאס מתכוון לפעול ביהודה ושומרון. לשכת ראש הממשלה הכחישה את קיום השיחה וההתרעה. במקביל, גורמים באמ"ן התריעו כי האויבים מזהים את המשבר הפוליטי הפנימי, ובפרט את קידום המהפכה המשפטית, כחולשה שיש לנצל. ראש חטיבת המחקר באמ"ן, עמית סער, שלח לנתניהו מכתב התרעה אסטרטגי ראשון במרץ, בו העריך את הסבירות למלחמה בשנה הקרובה כגבוהה.

שר הביטחון דאז, יואב גלנט, יצא בנאום חריג בו הזהיר מפני פגיעה בהרתעה ובכשירות צה"ל עקב השסע הפוליטי, וקרא לעצור את החקיקה המשפטית. נתניהו החליט לפטר את גלנט, אך חזר בו בעקבות מחאה ציבורית. בחודש יולי, ראש השב"כ רונן בר ביקש לשוחח עם נתניהו והבהיר כי הוא מוסר התרעה למלחמה, שכן אויבי ישראל מזהים את הקרע הפנימי כחולשה. גם הרמטכ"ל הרצי הלוי ביקש להציג לנתניהו את תמונת המצב הביטחונית והפגיעה בהרתעה, אך הפגישה המבוקשת לא התקיימה.

בסמוך ל-7 באוקטובר, ראש השב"כ הציג תוכנית פעולה לחיסול צמרת חמאס, כולל סינוואר, והרמטכ"ל תמך בהכנה למערכה גדולה. נתניהו, לעומת זאת, התעלם מההמלצות והתמקד ב"טשטוש בעיית הכשירות בצה"ל". לאחר הטבח, נתניהו הכחיש שקיבל התרעות על כוונת מלחמה, אך התנצל מאוחר יותר על דבריו. הוא גם רמז לאשמת מערכת הביטחון, וטען כי "כל גורמי הביטחון העריכו שחמאס מורתע".