החסינות של נתניהו עלולה להגן עליו מהתביעה של רונן בר

ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש תביעת לשון הרע בסך 3 מיליון שקל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטענה שנתניהו האשים אותו בפשעים כדי להסיט מעצמו אחריות למחדל 7 באוקטובר. לפי כתב התביעה, בר התריע בפני נתניהו שוב ושוב על התעצמות חמאס וסכנת מלחמה מנובמבר 2022 ועד סמוך לטבח. בר טוען כי נתניהו מנצל את כוחו למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית ומהנדס את התודעה הציבורית, ולכן פנה לבית המשפט.

בר מבקש מבית המשפט להורות לנתניהו לשלם לו פיצוי של שלושה מיליון שקל, לחשוף מסמכים, להכריע בשאלת חסינותו של נתניהו, ולחייב אותו לפרסם תיקון או הכחשה לדבריו. בר אינו מכחיש אחריות חלקית לכשל המודיעיני של השב"כ, כפי שהצהיר בעת התפטרותו באפריל 2025, אך מבקש שהאחריות תתחלק לפי העובדות.

כתב התביעה מפרט התרעות רבות שבר העביר לנתניהו בין נובמבר 2022 לאוקטובר 2023, כולל המלצות לפעולה ממוקדת נגד יחיא סנוואר, התרעות על עלייה פי שלושה בהתרעות לפיגועים, והעברת מסמך אסטרטגי על מלחמה. התגובות שיוחסו לנתניהו נעו בין התעלמות לשתיקה, ולעיתים הנחיה לשמור על שקט.

נתניהו טוען מנגד כי בר "ראה סימני אזהרה" בליל הטבח ולא התקשר אליו, אף שהיה לו "טלפון אדום". בר מכחיש זאת וטוען שנתניהו מעולם לא מסר לו את מספר הטלפון הנייד שלו, והקשר נעשה דרך המזכיר הצבאי וראש הסגל. גם המזכיר הצבאי לשעבר, אבי גיל, סתר את גרסת נתניהו וטען שאין "טלפון אדום" ושיש לפנות לנתניהו כשמבקשים.

התביעה גם מייחסת לנתניהו תמיכה בהעברת כספים מקטאר לעזה, למרות התרעות שב"כ על שימוש בכספים להתעצמות צבאית של חמאס. התביעה מציינת כי גם ראש שב"כ קודם, נדב ארגמן, התריע על זליגה דומה ב-2019, אך המדיניות נמשכה.

בר פונה לבית המשפט מכיוון שהממשלה טרפדה הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ומקדמת במקומה ועדה שחבריה ימונו בכנסת, מה שנתפס כ"ועדת טיוח". רוב הציבור, לפי סקרים, מעדיף ועדת חקירה ממלכתית. בר מודע לכך שחסינותו של נתניהו כחבר כנסת עלולה לחסום את התביעה, וקורא לו "שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות", שכן אחרת האמת על 7 באוקטובר לא תיבחן בשום זירה מוסמכת.