מהחשש של נתניהו לפגיעה אישית ועד הסיכולים שלא קודמו: הפרטים שנחשפו לפי התביעה שהגיש רונן בר

ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש תביעת לשון הרע נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה לפיצוי של 3 מיליון שקלים. התביעה חושפת פרטים מדיונים ביטחוניים שהתקיימו בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, ובהם טענותיו של בר כי נתניהו התעלם מהתרעות על הסלמה ביטחונית וכי חשש מסיכולים ממוקדים מחשש לפגיעה אישית בו. בר טוען כי הפרסומים נגד ראש השב"כ לשעבר נועדו להסיט את הדיון מאחריותו של נתניהו לטבח.

בכתב התביעה מתואר כיצד במאי 2023 המליץ בר להרחיב את השימוש בסיכולים ממוקדים כדי לשקם את ההרתעה, אך נתניהו הביע חשש מ"איזון משוואת הסיכולים על ידי קידום פעולות דומות של האויבים כנגדו אישית". בפברואר 2023, התריע בר בפני נתניהו על "סופה מושלמת" אפשרית, הנובעת מהשסע הפנימי ומהחוסר יציבות בזירה הפלסטינית. נתניהו השיב כי תפקיד השב"כ הוא גם להבטיח את ביטחונם של נבחרי הציבור ומשפחותיהם.

בספטמבר 2023, פחות מחודש לפני הטבח, הזהיר בר את הקבינט מפני מצב ביטחוני חריג, אך הדיון סטה לנושא מחאות נגד אישי ציבור. באותו חודש, הומלץ על תקיפה מקדימה "כיבוי בפיצוץ", אך ההמלצה הייתה לבצע אותה רק לאחר החגים, בהתאם להנחיית נתניהו לשמור על שקט. שבוע לפני הטבח, אישר נתניהו לקדם סיכולים, אך לא זימן דיון בנושא, תוך הדגשת השאיפה להסכם מדיני עם סעודיה.

בר טוען כי עוד לפני כניסתו של נתניהו לתפקיד, בנובמבר 2022, המליץ על מבצע לסיכול יחיא סינוואר, אך ההמלצה לא קודמה. הוא גם טוען כי בינואר 2023 המליץ להגיב נגד חמאס על פעילות טרור מכוונת מעזה, אך נתניהו לא נקט פעולה. בר מדגיש כי אינו מתנער מאחריותו למחדל המודיעיני, אך פנה לבית המשפט בשל היעדר ועדת חקירה ממלכתית והמשך הפרסומים נגדו.