מהחשש של נתניהו לפגיעה אישית ועד הסיכולים שלא קודמו: הפרטים שנחשפו לפי התביעה שהגיש רונן בר

ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש תביעת דיבה בסך 3 מיליון שקלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטענה כי נתניהו פרסם נגדו "טענות שקריות" והטיל עליו אחריות לכישלונות ערב 7 באוקטובר. כתב התביעה חושף פרטים מדיונים ביטחוניים שהתקיימו בחודשים שקדמו למתקפה, ובהם חששותיו של נתניהו מפגיעה אישית בעקבות פעולות סיכול ממוקד, והתייחסותו לאבטחת משפחתו. בר, שמתפטר מתפקידו בעקבות המחדל המודיעיני, טוען כי נתניהו התעלם מהתרעותיו על הסלמה ביטחונית וכי הפרסומים נגדו נועדו להסיט את הדיון מאחריותו של נתניהו.

על פי התביעה, במאי 2023 המליץ בר להרחיב את השימוש בסיכולים ממוקדים לשיקום ההרתעה, אך נתניהו הביע חשש מ"איזון משוואת הסיכולים" על ידי האויב כנגדו אישית. בפברואר 2023, התריע בר בפני נתניהו על "סופה מושלמת" אפשרית עקב השסע הפנימי והחוסר יציבות בזירה הפלסטינית. נתניהו השיב כי תפקיד השב"כ הוא להבטיח את ביטחון ראש הממשלה ומשפחתו, ופגישה אישית שביקש בר לא התקיימה.

בספטמבר 2023, פחות מחודש לפני המתקפה, הזהיר בר את הקבינט מפני מצב ביטחוני חריג, אך הדיון הופנה למחאות נגד אישי ציבור. באותו חודש, הומלץ על תקיפה מקדימה "כיבוי בפיצוץ" אך ההחלטה נדחתה לאחר החגים. שבוע לפני 7 באוקטובר, אישר נתניהו לקדם הכנות לסיכול בכירים, אך לא קידם את הנושא ולא זימן דיון, תוך הדגשת השאיפה להסכם מדיני עם סעודיה ושמירה על שקט ביטחוני.

התביעה מפרטת התרעות נוספות, כולל אזהרה באוגוסט 2023 על "מתקפת טרור משולבת" מלבנון, עזה ואיראן, והמלצה באפריל 2023 לפגוע במכווני טרור בעזה. עוד נחשף כי עוד לפני כניסתו לתפקיד, בר עדכן את נתניהו על מבצע סיכול מתוכנן ליחיא סינוואר שלא קודם, ועל המלצות נוספות שלא קודמו. בר טוען כי נתניהו לא נקט כל פעולה בעניין.