מי בלם את הסיכולים נגד בכירי חמאס? השאלות שעולות מתביעת רונן בר

ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש תביעת לשון הרע בסך שלושה מיליון שקלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות התבטאויות שייחסו לבר אחריות למחדל 7 באוקטובר. בכתב התביעה, בר טוען כי הדרג המדיני והביטחוני דן באפשרות לפגוע בבכירי חמאס שישה ימים לפני המתקפה, וכי נתניהו אף אישר לקדם היערכות לסיכולים ממוקדים. אולם, לטענת בר, ההנחיה נותרה על הנייר ולא קודמו פעולות מעשיות.

בר מפרט בכתב התביעה שורה של התרעות והמלצות מבצעיות שהציג במהלך השנה שקדמה לטבח, בניסיון להוכיח כי הזהיר מפני התחזקות חמאס וביקש לשנות את המדיניות כלפיו. בין היתר, הוא מתאר פגישה בנובמבר 2022, בה עדכן על תוכנית לסיכול מנהיג חמאס ברצועה, אך המלצתו להוציא את התוכנית לפועל לא קודמה. גם המלצות נוספות שהציג בינואר, אפריל ומאי 2023, כולל הצעה להרחיב משמעותית את השימוש בסיכולים ממוקדים, לא זכו לקידום, כאשר נתניהו הביע חשש מפעולות נקם אישיות.

בכתב התביעה מתואר גם מכתב אזהרה ששלח בר לנתניהו בפברואר 2023, בו התריע מפני שילוב מסוכן של שחיקת ההרתעה, חוסר יציבות בזירה הפלסטינית וקרע פנימי בישראל. גם במהלך הקיץ, לטענת בר, לא חל שינוי מהותי במדיניות, למרות הערכות מצב שהזהירו מפני הסלמה אפשרית. בר טוען כי נתניהו הכיר בצורך לטפל במפקדת הטרור מעזה, אך לא קידם צעדים מעשיים. ב-1 באוקטובר, ארבעה ימים בלבד לפני המתקפה, הציג בר הערכה על רמת טרור חריגה מעזה והמליץ להאיץ הכנות לפגיעה בבכירים, כאשר נתניהו אישר קידום היערכות אך לא התקיים דיון מעשי למימוש ההחלטה.

נתניהו, מנגד, טוען כי בר לא פעל כצפוי בליל המתקפה ולא יצר עמו קשר באמצעות ערוצי התקשורת המאובטחים. בר דוחה טענה זו ומציין כי הופצה התרעה על סימנים לפעילות התקפית והונח לעדכן את המזכיר הצבאי. לצד טענותיו כלפי נתניהו, בר מודה באחריותו לכישלון השב"כ בזיהוי היקף המתקפה ועיתויה, ומזכיר כי התפטר מתפקידו בשל כך. התביעה עצמה אינה מכריעה בשאלת האחריות למחדל, אלא עוסקת בטענת בר כי נתניהו פרסם דברי לשון הרע, אם כי בית המשפט עשוי להידרש למסמכים וגרסאות הנוגעים לקבלת ההחלטות לפני המתקפה.