בן 60 עם 700 אלף שקל: מה זה אומר על הפרישה?

גבר בן 60 עם 700 אלף שקל בחיסכון פנסיוני נמצא בפער משמעותי מהיעד המומלץ לפרישה, העומד על פי שבעה עד שמונה מההכנסה השנתית ברוטו. עבור מי שמרוויח את השכר הממוצע במשק (כ-175 אלף שקל בשנה), היעד הוא 1.2 עד 1.35 מיליון שקל. הסכום של 700 אלף שקל מהווה פחות ממחצית מהיעד, אך עבור מי שמרוויח שכר נמוך יותר (כ-8,000 שקל בחודש), הסכום דווקא תואם את ההמלצות. הפער נובע מכך שחוק פנסיית החובה נכנס לתוקף רק בשנת 2008, ורבים מבני 60 כיום החלו להפקיד באופן מסודר רק בגיל 43.

חיסכון של 700 אלף שקל, במקדם המרה ממוצע של 200, יניב קצבה חודשית של כ-3,500 שקל, בנוסף לקצבת הזקנה מהביטוח הלאומי. המספרים הללו מדגישים את החשיבות של התאמת הציפיות לרמת החיים הצפויה בפרישה.

עם זאת, נותרו שבע שנים עד גיל 67, תקופה בה ניתן לצמצם את הפער באופן משמעותי. עבודה רציפה עד גיל 67 תגדיל את החיסכון לכ-1.12 מיליון שקל (בזכות תשואה שנתית של כ-7% על הסכום הקיים) ותוסיף כ-285 אלף שקל מהפקדות חדשות, סך הכל כ-1.4 מיליון שקל. סכום זה יניב קצבה חודשית של כ-7,000 שקל, כמעט הכפלה של הקצבה הנוכחית. המשך עבודה עד גיל 70 יגדיל את החיסכון לכ-1.85 מיליון שקל, וקצבה חודשית של כ-9,250 שקל.

בנוסף להמשך עבודה, ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט בגיל 60 כדי לשפר את מצב הפרישה: איתור כספים שנשכחו בקופות גמל וביטוחי מנהלים, בדיקת מסלולי השקעה והתאמתם לאופק הפרישה, הורדת דמי ניהול ואיחוד חשבונות, ובחינת אפשרות למעבר לדירה קטנה יותר לשחרור הון. גם קרן השתלמות פעילה יכולה להמשיך לצבור פטור ממס ולהגדיל את החיסכון.

חשוב לזכור כי חישוב הפרישה צריך להיעשות ברמת משק הבית, תוך התחשבות בחיסכון ובקצבאות של שני בני הזוג. פער של חצי מיליון שקל בגיל 60 קשה לסגור במלואו, אך ניתן לצמצם אותו משמעותית ולהתאים את הציפיות לרמת החיים בפרישה.