בריטניה מטילה סנקציות על ההתנחלויות; חשש בישראל מהתרחבות

בריטניה צפויה להטיל סנקציות כלכליות על התנחלויות ישראליות, צעד שמעורר חשש בישראל מפני השלכות רחבות יותר על היצוא הכללי. לצד בריטניה, גם קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה הודיעו על כוונתן לנקוט צעדים דומים או לתמוך בהגבלות נרחבות יותר.

על פי הערכות, ההשפעה הישירה של הצעדים על היצוא הישראלי תהיה מוגבלת. רועי פישר, מנהל מערך הסחר החוץ במשרד הכלכלה, ציין כי היצוא מהאזורים שבשליטת ישראל, הכוללים את הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן, מסתכם בכ-34 מיליון דולר בלבד, לעומת סך יצוא ישראלי של כ-44 מיליארד דולר. עם זאת, פישר הדגיש כי קיים חשש מהתרחבות החרם מעבר למוצרי ההתנחלויות, באופן שישפיע על סך היצוא הישראלי. הוא ציין כי מוצרי מזון טריים, בעיקר תמרים מאזור בקעת הירדן, בשווי של כ-45 מיליון דולר, עלולים להיפגע באופן ישיר, במיוחד לקראת עונת הקטיף.

משרד הכלכלה נערך לאפשרות של התרחבות החרם, ופועל ליצירת קשר עם יצואנים מושפעים, פיתוח תוכניות למציאת שווקים חלופיים והענקת מענקים של עד 200 אלף שקל לפתיחת שווקים חדשים. פישר הביע חשש שהסנקציות יגרמו ל'אפקט מצנן' על כלל היצוא הישראלי, שכן ייתכן שמשקיעים זרים יתקשו להבחין בין מוצרים מההתנחלויות לאלו המגיעים מישראל עצמה, ועלולים להימנע מסחר עם ישראל כולה.

מנגד, יו"ר איגוד התעשייה הישראלית, אברהם נובוגרוצקי, קרא שלא להגזים בהערכת הנזק המיידי מהצעד הבריטי. הוא הדגיש כי הסכמי הסחר עם בריטניה אינם גדולים מספיק כדי לגרום נזק כלכלי נרחב. עם זאת, הוא הזהיר מפני סכנה של הצטרפות מדינות נוספות לחרם, דבר שעלול ליצור נזק מצטבר. נובוגרוצקי ציין כי החשש העיקרי אינו מההפסד הכספי המיידי, אלא מהתקדים שעלול להיווצר, ומהניסיונות ל'דה-לגיטימציה' של התעשייה הישראלית. הוא קרא לממשלה לפעול דיפלומטית, לגוון את שווקי הייצוא ולהשקיע בחדשנות וטכנולוגיה.