בחירות 2026, אז מה היה לנו כאן? | ד"ר איתן לסרי

תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 מציגות מפה פוליטית מורכבת ומפולגת, עם 11 רשימות שעברו את אחוז החסימה. הליכוד בראשות בנימין נתניהו הוא הסיעה הגדולה ביותר עם 27 מנדטים. מפלגת "ישר!" בראשות גדי אייזנקוט הגיעה למקום השני עם 21 מנדטים, ואחריה "ביחד" בראשות נפתלי בנט עם 12 מנדטים.

המפלגות הערביות רשמו הישג חסר תקדים: הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה ואחמד טיבי זכתה ב-11 מנדטים, ורע"ם בראשות מנסור עבאס ב-8 מנדטים. גם מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן השיגה 8 מנדטים. שלוש סיעות נוספות זכו ל-7 מנדטים כל אחת: ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן), יהדות התורה (יצחק גולדקנופף) ועוצמה יהודית (איתמר בן גביר). ש"ס והציונות הדתית וזהות סוגרות את הרשימה עם 6 מנדטים כל אחת.

גוש נתניהו מונה 53 מנדטים, בעוד המחנה המתנגד לו מחזיק ב-48 מנדטים. 19 המנדטים של המפלגות הערביות אינם נספרים אוטומטית לאף גוש, מה שמשאיר את שני הגושים רחוקים מרוב של 61 חברי כנסת הדרוש להקמת ממשלה יציבה. כישלונן של רשימות קטנות לעבור את אחוז החסימה הוביל לאובדן קולות והדגיש את הפיצול הפוליטי.

נתניהו הוכיח עמידות פוליטית והליכוד נותרה המפלגה הגדולה ביותר, אך גושו אינו מחזיק ברוב הדרוש להקמת ממשלה. אייזנקוט ביסס את מעמדו כמנהיג אלטרנטיבי, אך נדרש לגשר על פערים אידיאולוגיים ולהתמודד עם שאלת ההסתמכות על המפלגות הערביות. היחלשות יחסית של המפלגות החרדיות והתחזקות המפלגות הערביות מעניקות להן כוח פרלמנטרי חסר תקדים.

במקביל, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, פנה לרשויות האכיפה ולשב"כ לבדיקת חשדות למימון זר ושוחד בחירות במגזר הערבי. הסקרים שלפני הבחירות הציגו פערים משמעותיים מול התוצאות האמיתיות, מה שעורר ביקורת על אמינותם.

המערכת הפוליטית ניצבת בפני שלושה תרחישים: קואליציה ימנית מורחבת, ממשלת אחדות רחבה, או בחירות חוזרות. כל תרחיש טומן בחובו אתגרים ופשרות משלו, כאשר ההכרעה עוברת כעת מחדר הקלפיות לחדר המשא ומתן הקואליציוני.