הפלונטר הפוליטי: כל התרחישים להקמת הממשלה

תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 מציבות את המערכת הפוליטית בפני מבוי סתום, כאשר אף אחד מהגושים אינו מחזיק ברוב הדרוש להקמת ממשלה. גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים, בעוד גוש השינוי, בראשות גדי איזנקוט, מונה 48 חברי כנסת. צירוף רע"ם לגוש השינוי מעלה את מספר התומכים האפשרי ל-56 מנדטים, יתרון מספרי שאינו מספיק להקמת ממשלה אך עשוי להעניק לו יתרון בהצבעות בכנסת. עם זאת, שיתוף פעולה עם רע"ם נתקל בקשיים בשל עמדות קודמות של אביגדור ליברמן וגורמים נוספים בגוש השינוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקשה גם הוא להרכיב ממשלה. גוש הימין והמפלגות החרדיות מחזיק ב-53 מנדטים, וחסרים לו שמונה חברי כנסת נוספים. צירוף נפתלי בנט (7 מנדטים) או אביגדור ליברמן (7 מנדטים) יעניק לו 60 מנדטים בלבד. צירוף שתי מפלגות מגוש השינוי, כמו בנט ולפיד (12 מנדטים יחד), עשוי להעניק לו רוב של 65 חברי כנסת, אך הדבר ידרוש פשרות פוליטיות משמעותיות, כולל ויתור על חלק מהשותפים הטבעיים.

אפשרות נוספת היא הקמת ממשלת אחדות בין הליכוד למפלגתו של איזנקוט, אך גם כאן קיימים מכשולים משמעותיים בשל פערים בין הצדדים ושאלת זהות ראש הממשלה. בסופו של דבר, המצב הפוליטי מחייב את שני הצדדים לבחור בין פשרות פוליטיות משמעותיות לבין המשך המבוי הסתום, העלול להוביל לבחירות נוספות. האפשרויות המעשיות נותרות הקמת ממשלת אחדות רחבה או חזרה לקלפיות.