ישראל: בחירות ללא מנצח, מה הלאה?

לאחר הבחירות בישראל, המדינה עדיין ללא ממשלה מוסכמת. גוש בנימין נתניהו זכה ב-53 מנדטים, גוש השינוי בראשות גדי איזנקוט ב-48 מנדטים, והמפלגות הערביות ב-19 מנדטים. אף גוש לא השיג את הרוב הדרוש של 61 חברי כנסת להקמת ממשלה.

הכדור כעת נמצא במגרש של נשיא המדינה יצחק הרצוג, שימנה את המועמד הסביר ביותר להרכבת ממשלה לאחר התייעצויות עם כלל המפלגות. למועמד יהיו 28 יום, עם אפשרות להארכה של 14 יום, להשלמת המשימה.

מספר תרחישים אפשריים עומדים על הפרק. התרחיש הראשון הוא ממשלת שינוי בתמיכה חיצונית של המפלגות הערביות, מה שיוצר רוב של 67 חברי כנסת. תרחיש זה מורכב פוליטית, שכן מנהיגי גוש השינוי הבטיחו שלא ישבו עם מפלגות אלו, למעט יאיר גולן שהביע נכונות לכך. אפשרות ביניים היא ממשלה ללא חברי כנסת ערבים בקואליציה, אך עם תמיכתם מבחוץ, מה שידרוש הסכמות בין המפלגות השונות.

התרחיש השני הוא שנתניהו יצליח להרכיב ממשלה בדרכו. הוא יצטרך לגייס שמונה חברי כנסת נוספים, אולי באמצעות הצעת תפקידים או ויתורים פוליטיים, למרות שהתמודד על בסיס החלפתו. תרחיש שלישי הוא ממשלת אחדות לאומית, שתכלול את הליכוד ומפלגות מרכז או ימין, אך שאלות לגבי הנהגתה והדרה של מפלגות מסוימות מקשות על יישומו.

התרחיש הרביעי הוא בחירות נוספות. אם המועמד הראשון של הרצוג ייכשל, הנשיא יכול להטיל את המשימה על מועמד אחר. אם גם ניסיון שני ייכשל, הכנסת תוכל להציע מועמד מטעמה. אם כל הניסיונות יכשלו, יתקיימו בחירות חדשות, ועד אז נתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.