ניסיון חטיפת המטוס חשף את ההתפוררות של אגף הביטחון במשרד התחבורה

ניסיון חטיפת מטוס פליי דובאי חשף מחדל ביטחוני מתמשך, לפיו צוותי אוויר זרים נכנסים לישראל ללא פיקוח הדוק. האחריות לבדיקתם, שהוטלה על משרד התחבורה עוד בשנת 2003 בהחלטת ממשלה, התפזרה עם השנים בין משרד התחבורה לגופי הביטחון, וכיום במשרד טוענים כי אין להם סמכות וכוח אדם לכך.

דני שנער, שכיהן בעבר כמנהל בכיר באגף הביטחון במשרד התחבורה, תיאר כיצד בשנות ה-80 וה-90 המערכת הייתה מצוינת ושימשה מודל לחיקוי, אך כיום היא אינה עומדת במשימה. לטענתו, יש צורך בגוף ביטחוני ממלכתי שיטפל בנושא.

בעקבות רפורמת "שמיים פתוחים" שנחתמה ב-2013, הוסרו מגבלות על חברות תעופה זרות, מה שהוביל לגידול משמעותי בפעילות התעופתית. למרות זאת, משרד התחבורה טוען כי האחריות לבטיחות התעופה הזרה קיימת מזה עשרות שנים, וכי תפקידו הוא לוודא שהמדינות מהן מגיעות הטיסות מבצעות בדיקות רקע לצוותים, ולא לבצע בדיקות מודיעיניות בעצמו.

בשנת 2021, השב"כ הסיר אחריות מפיקוח על טיסות זרות, והאחריות הועברה, לטענת גורמים ביטחוניים, למשרד התחבורה. עם זאת, במשרד מכחישים זאת וטוענים כי תפקידם הוא קבלת מידע במסגרת הליכי אישור, ולא ביצוע רקע מודיעיני.

מבקר המדינה התריע בשנת 2024 על חלל פיקוחי, בעיקר בטיסות חכורות. המועצה לביטחון לאומי המליצה להעביר את הטיסות החכורות לרשות התעופה האזרחית, אך הדבר דורש תקציב. נכון לתחילת 2026, הטיסות הזרות, הנחשבות בסיכון גבוה יותר, נותרו ללא פיקוח מספק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את ראש המל"ל למנות בודק שיבחן את היבטי האבטחה של התעופה האזרחית הזרה לישראל. הגוף היחיד שאוסף נתוני נוסעים, כולל צוותי אוויר, הוא רשות המסים, מטעמים כלכליים. משרד התחבורה, שהוא רק רשות מנויה במערכת, אינו מושך נתונים מהמאגר.