מאניבול: מדיניות הרכש של בית"ר י-ם
בית"ר ירושלים השלימה את רכישתו של אלכסיס סרנה מקבוצת מדיין הקולומביאנית תמורת 550 אלף יורו, סכום המהווה חיסכון של 45% מהדרישה המקורית. רכישה זו הופכת את סרנה לשחקן היקר ביותר שנרכש על ידי הקבוצה מאז מינויו של אלמוג כהן למנהל מקצועי בפברואר 2024.
מדיניות הרכש של בית"ר ירושלים תחת כהן, בשיתוף פעולה עם ברק יצחקי, מתאפיינת ביעילות כלכלית ובחיפוש אחר שחקנים בעלי פוטנציאל. הקבוצה משלבת החתמת שחקנים צעירים מישראל, כמו ירין לוי וזיו בן שימול, עם שחקנים מליגות פחות שגרתיות, כדוגמת סרנה ובריאן קראבלי מקולומביה, קאלו משבדיה וגדראני מגיאורגיה. בנוסף, הקבוצה צירפה שחקנים בולטים בהעברות חופשיות, ביניהם עומר אצילי ושון וייסמן.
סרנה הוא הרכש היקר ביותר בעידן כהן, אך סכום רכישתו נמוך משמעותית מסכומים שהוצאו בעבר, כמו רכישתו של ירדן שועה ב-1.4 מיליון יורו באוקטובר 2020. גישה זו, המדגישה ניהול רווחי ופיתוח שחקנים, שונה מהתנהלות כלכלית של קבוצות אחרות בליגה, המוציאות סכומים גדולים יותר. בית"ר ירושלים הצליחה, תוך שנתיים, להתקדם ממאבקי תחתית למאבקי צמרת, תוך הוצאה כוללת של פחות משני מיליון יורו על רכש בשלוש עונות.
הקבוצה מייחסת חשיבות רבה למעקב יסודי אחר שחקנים, החל מקבוצות נוער ועד שחקנים בליגות זרות. דוגמה לכך היא המקרה של חאסונד גונסאלס, שאלמוג כהן זיהה את הפוטנציאל שלו חצי שנה לפני שהגיע לקבוצה. גם במקרה של לוקה גדראני, הקבוצה הפגינה נחישות וסבלנות עד שהתנאים לרכישה הבשילו. למרות הימורים שלא תמיד צלחו, כמו במקרה של איילסון טבארש, המדיניות הכלכלית והמקצועית של בית"ר ירושלים הוכיחה את עצמה כיעילה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
