הפסקת מבחני הערכה מעוררת מחלוקת: רק 30% מהתלמידים עומדים בדרישות

ד"ר סמי מחאג'נה, מרצה בתחומי החינוך ופסיכולוגיה במכללה האקדמית הערבית "בית ברל", הביע חשש כי הפסקת מבחני הערכה, כמו "תנופה" (לשעבר "מיצ"ב"), ופעילותה של רשות המדידה וההערכה בחינוך ("רמה") בתוך משרד החינוך, עלולים לפגוע ביכולתם של מוסדות חינוך לאבחן את ביצועיהם ולשפר את תהליכי ההוראה והלמידה. החלטתו של שר החינוך, יואב קיש, להשעות את המבחנים ולהקפיא את פעילות "רמה" עד ליישום המלצות דו"ח מקצועי של פרופסור עמי מויאל, עוררה ביקורת מצד מחאג'נה.

מחאג'נה הטיל ספק במניעים המקצועיים של ההחלטה, במיוחד לאור העיתוי הסמוך לבחירות ועל רקע מחלוקות בין השר ל"רמה" בנוגע למהימנות תוצאות המבחנים. הוא ציין כי דו"ח מויאל עצמו לא מצא בסיס לערעור על מהימנות התוצאות, אלא המליץ על חיזוק שיתוף הפעולה בין הגופים. הדו"ח הדגיש את מומחיותה המקצועית של "רמה" בתחום המדידה וההערכה, והמליץ על גיבוש מדיניות הערכה יציבה רב-שנתית למעקב שיטתי אחר ביצועי תלמידים.

לדברי מחאג'נה, מבחני ההערכה אינם רק אמצעי אדמיניסטרטיבי, אלא חיוניים להתפתחות מוסדית. הם מספקים מדדים מעבר לציונים בלבד, ובכללם מיומנויות חיים ודיגיטליות, תחושת שייכות, התמודדות עם בריונות ואלימות, וכן סביבה לימודית תומכת. הוא הדגיש כי מבחנים אלו עברו שיפורים בשנים האחרונות והותאמו לסטנדרטים בינלאומיים, וכי יש להמשיך ולשפרם במקום לנטוש אותם.

בהתייחסו להשוואות בינלאומיות, כמו מבחני "פיזה", הסביר מחאג'נה כי מבחני ההערכה המקומיים נועדו להעריך את המערכת החינוכית בתוך ישראל ולזהות פערים בין בתי ספר וקבוצות שונות, בעוד שמבחנים בינלאומיים מספקים תמונת מצב השוואתית ברמה גלובלית. הוא דחה את הקישור הבלעדי בין הצלחת בית ספר לציון גבוה, וקבע כי יש לבחון את מכלול הידע, המיומנויות והסביבה הלימודית.

מחאג'נה הדגיש כי נתונים המצביעים על כך שכ-30% בלבד מהתלמידים עומדים בדרישות הידע הנדרשות, מחזקים את הצורך הדחוף במדידה והערכה. הוא קרא שלא לוותר על המערכת בשל חילוקי דעות לגבי הצגת התוצאות, אלא לפתח אותה ולהבטיח את שקיפותה ומהימנותה. לטענתו, כל מערכת חינוך זקוקה לכלים מקצועיים למדידת ביצועים, זיהוי פערים וקבלת החלטות מושכלות.