המבחנים הופסקו - הבעיות נשארו: הנתונים על מצב מערכת החינוך

שר החינוך, יואב קיש, החליט לבטל את מבחני "תנופה" (לשעבר מיצ"ב) שתוכננו להמשך השנה במקצועות מתמטיקה, שפה, מדעים ואנגלית, וכן לסרב לשתף פעולה עם הרשות הלאומית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) המפעילה אותם. החלטה זו ניתנה יום לאחר שבדיקה שמינה השר עצמו קבעה כי תוצאות המבחנים מהימנות, אם כי מתחה ביקורת על אופן הצגתן. המבחנים בוטלו על רקע נתונים קשים שהציגו ירידות משמעותיות בהישגי התלמידים במבחנים בינלאומיים כמו פיז"ה, וכן במבחנים לאומיים. לדוגמה, במבחן פיז"ה האחרון נרשמו ירידות חדות במדעים ומתמטיקה ושפל היסטורי ביכולות הקריאה בעברית, כאשר ישראל ירדה 38 נקודות מאז 2022. במבחני המיצ"ב האחרונים, רק 3% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות המשרד במדעים, 22% באנגלית ו-38% בשפת אם.

ההחלטה על ביטול המבחנים מגיעה על רקע שנה קשה למערכת החינוך, המתמודדת עם מחסור חמור במורים ובכיתות לימוד. לפי נתוני משרד החינוך, חסרים כ-800 עובדי הוראה, ובעבר דווח על מחסור של כ-3000 מורים. בנוסף, מספר הבוגרים המסיימים מסלולי הכשרה להוראה הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון. צפיפות הכיתות בישראל גבוהה משמעותית מהממוצע ב-OECD, במיוחד בחטיבות הביניים. למרות ההוצאה הלאומית הגבוהה על חינוך כאחוז מהתוצר, ההוצאה לתלמיד נמוכה מהממוצע הבינלאומי.

בנוסף, סקר עדכני של ראמ"ה מצביע על עלייה באלימות בבתי הספר, כאשר 19% מהתלמידים חוו אלימות כלשהי בשנה האחרונה. במקביל, נרשמה ירידה בתחושת התלמידים לגבי עידוד להצלחה, אכפתיות מורים ורלוונטיות ההוראה. שכר המורים בישראל, אף שהוא גבוה מהממוצע במשק, נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD מבחינת שביעות רצון, במיוחד בקרב מורים חדשים.

ההחלטה על ביטול המבחנים מעלה חשש כי מערכת החינוך תאבד כלי חשוב למדידת הישגים והתקדמות, במיוחד בתקופה של אתגרים משמעותיים. משרד החינוך טרם קבע מועד לחידוש פעילותה של ראמ"ה.