שופטים בירושלים, מושבעים בקלפי: למי באמת כוונה עדות מנדלבליט?

בבית המשפט המחוזי בירושלים, העיד היום (ראשון) אביחי מנדלבליט כעד מטעם ההגנה במשפטו של בנימין נתניהו. מנדלבליט, שחתם על כתבי האישום, סיפק לכאורה ראיות לטענות ההגנה בנוגע לפעולות חקירה וטענות כמו "נעשו דברים פסולים" ו"היו פעולות חמורות". עם זאת, נראה כי אין סיכוי שבית המשפט יקבל טענות אלו כבסיס לביטול כתב האישום, שכן הדבר יחשב להרשעת מערכת התביעה כולה.

הכותב מעריך כי השופטים עשויים לנזוף, לקבוע מסמרות ולהפחית ממשקל עדויות אלו, אך לא יבטלו את כתב האישום מחשש לקריסת מערכת התביעה. מנדלבליט עצמו, שהגדיר תרגיל חקירה שהופעל על ניר חפץ כ"פסול ולא נכון", הודה כי העדיף "ניהול תקין של התיק" על פני מיצוי הדין, ובכך, לטענת הכותב, סיפק את הנימוק לאי-פירוק התיק.

העדות, כך נראה, לא נועדה לשכנע את השופטים אלא להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות. נתניהו ועורך דינו עמית חדד מודעים לכך, והנוכחות של נתניהו באולם, שביקש בעבר לדחות דיונים, נובעת ממטרה זו. המשפט מתנהל "עם הפנים החוצה, אל ציבור הבוחרים", ולא אל ההליך השיפוטי.

הכותב טוען כי גם התביעה אחראית ל"משחק החיצוני" הזה. הוא מזכיר כי בפברואר 2019, שישה שבועות לפני בחירות, בחרה התביעה לפרסם את כתב החשדות ולהודיע על כוונה להעמיד את ראש הממשלה לדין, למרות בקשת ההגנה להמתין לאחר הבחירות. פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, הסביר כי "אין מקום להמתין עם פרסום הכרעה רק בגלל בחירות קרבות", וכי "זכות הציבור לדעת" מחייבת זאת, פנייה לבוחר ולא לשופט.

המשפט מתואר כ"כפול": באולם אחד מתנהל הליך שיפוטי רגיל, ובאולם השני, הגדול יותר, מיליוני "שופטים" בציבור. ההגנה, שהתייאשה מ"הגנה מן הצדק" באולם הראשון, תובעת כעת "הגנה מן הבוחר" באולם השני. התביעה, שידעה שפסק הדין באולם הראשון רחוק, דאגה שהציבור יידע קודם. שני הצדדים מאשימים זה את זה בפוליטיזציה, ושניהם צודקים. התשובה לשאלה מי ינצח תינתן בבחירות.