כשלים חמורים באבטחת התעופה האזרחית: מי אחראי?

בעקבות תקרית ביטחונית שאירעה על טיסת פליי דובאי לישראל בסוף ספטמבר, נחשפו כשלים חמורים במערך אבטחת התעופה האזרחית בישראל. למרות שהתקרית הסתיימה ללא נפגעים, היא העלתה שאלות קשות בנוגע לאחריות הממשלתית על אבטחת טיסות זרות הנכנסות לישראל. מבקר המדינה התריע על בעיות אלו כבר לפני שנתיים, אך המלצותיו להקמת גוף מתאם יחיד נדחו, וכעת משרד התחבורה, השב״כ, המטה לביטחון לאומי וראש הממשלה מגלגלים אחריות זה על זה.

מערכת הביטחון של טיסות זרות שונה באופן מהותי מזו של חברות תעופה ישראליות כמו אל על, ארקיע וישראייר. בעוד שחברות ישראליות מפוקחות באופן הדוק, טיסות זרות נבדקות באופן שטחי יותר, כאשר האחריות המוגדרת על פי חוק מוטלת על משרד התחבורה. אולם, בפועל, האבטחה מפוצלת בין שבעה גופים שונים, מה שיוצר כאוס וחוסר הבנה. משרד התחבורה עצמו מודה כי אין לו את הכלים לבצע בדיקות מודיעיניות על אנשי צוות ונוסעים, והוא מסתמך על בדיקות במדינות המוצא והתחייבויות של חברות התעופה.

חולתא אף מגדיר את המצב כ״כישלון מביש״ וטוען כי לא נעשה דבר מאז פרסום הדוח ב-2024. הוא מאשים את ראש הממשלה נתניהו בכך שאינו מטפל בבעיה.

ההמלצה להקמת גוף ממשלתי אחיד לאבטחת תעופה אינה חדשה. כבר ב-2011 הוצעה תוכנית להקמת רשות תעופה אזרחית שתהיה אחראית על כל היבטי האבטחה. ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, דחה את ההצעה. גם ועדות מאוחרות יותר המליצו על הקמת גוף כזה, אך ללא הצלחה, שכן הדבר דורש החלטת ממשלה.

במשרד התחבורה מציינים כי נעשו שיפורים מסוימים, כמו הקצאת תקציב לשדרוג מערכות המחשוב של מנהלת הטיסות הזרות (ממלת) וטיפול בפערים באבטחת טיסות צ'רטר. עם זאת, האחריות על טיסות אלו, שבעבר היו תחת שב״כ, הועברה למשרד התחבורה החל מ-2026, למרות התנגדותו.

הוא קורא להקים גוף מרכז לאבטחת תעופה וכן ליישם צעדים מיידיים כמו דרישת רשימות אנשי צוות זרים ובדיקתם על ידי שירותי המודיעין. ללא שינוי מערכתי, ישראל עלולה להתמודד עם חוסר יציבות באבטחת התעופה האזרחית הנכנסת אליה.