במדינת "יהיה בסדר", לא מפתיע שמטוס פליי דובאי כמעט התרסק

אירוע ניסיון חטיפת מטוס פליי דובאי, בו טייס עומאני השתלט על המטוס וניסה לרסקו, עורר תדהמה במערכות הביטחון והתחבורה בישראל. הכותב טוען כי אירוע כזה אינו מפתיע במדינה המתאפיינת בתרבות של "סמוך" ו"יהיה בסדר", וחוסר אסטרטגיה ממשלתית, כפי שהודגם באירועי 7 באוקטובר. האחריות על תעבורת הים והאוויר, כולל חתימת הסכמי תעופה ורגולציה, מוטלת על משרד התחבורה, בראשות מירי רגב. בניגוד לחברות תעופה ישראליות, המפוקחות על ידי השב"כ, אין בישראל מנגנון לבדיקת זהות טייסים זרים או אישורם לטוס לישראל וממנה. למרות שהשב"כ זיהה בעבר בעיות אבטחה בטיסות ממדינות המפרץ, משרד התחבורה נמנע מלנקוט צעדים. הכותב משער כי גם הפעם, בדומה למקרים קודמים, הכשל יטואטא מתחת לשטיח ללא חקירה מעמיקה, בשל היעדר ועדות חקירה ממלכתיות. הבעיה המרכזית היא חוסר השליטה של ישראל על זהות הטייסים הזרים ונהלי הביטחון במדינות המוצא. הפתרונות המוצעים כוללים הקמת צוות משולב של משרד התחבורה, שב"כ ומוסד לאפיון סיכונים, ושילוב דרישות ביטחון בסיסיות בהסכמי תעופה, כולל זכות בדיקה. כמו כן, נבחנת אפשרות לדרוש את זהות הטייסים, אך הדבר מורכב ודורש שיתוף פעולה בינלאומי. במקרה הנוכחי, חברת התעופה הפרה סיכומים ושילבה את הטייס העומאני בניגוד להסכם, אך משרד התחבורה לא בדק זאת. הכותב מסיים בספק אם הבעיה תיפתר, בהיעדר פתרונות אסטרטגיים בתחבורה הציבורית והתמודדות עם בעיות תחבורה אחרות, אלא אם כן הדבר יקדם את השר בבחירות.