הכיתות בישראל מהצפופות ב-OECD, המורים מרוויחים פחות
דוח שנתי חדש של ה-OECD חושף כי ישראל מתמודדת עם צפיפות כיתות מהגבוהות ביותר מבין 38 המדינות החברות בארגון. בחינוך היסודי, בישראל לומדים בממוצע 27.2 תלמידים בכיתה, לעומת ממוצע של 20.6 במדינות ה-OECD, מה שממקם את ישראל במקום השני בצפיפות. בחטיבות הביניים המצב דומה, עם 30 תלמידים בכיתה בישראל לעומת 22.7 בממוצע הארגון, ודירוג שלישי בצפיפות.
הדוח, המתייחס לשנים 2024-2025, מצביע על כך שמורים בישראל מלמדים יותר שעות בחינוך היסודי (844 שעות לעומת 770 בממוצע) אך פחות בחטיבה העליונה (595 לעומת 678). מספר ימי ההוראה בישראל נמוך מהממוצע בכל שלבי החינוך. בנוסף, שכר המורים בישראל גבוה יותר רק בחינוך הקדם-יסודי (כ-3% יותר מה-OECD), אך נמוך יותר בשאר השלבים: כ-9% פחות בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים, וכ-7% פחות בחטיבה העליונה.
למרות הנתונים המאתגרים, הדוח מדגיש כי רוב המורים בישראל משכילים, כאשר למעלה מ-95% מחזיקים בתואר אקדמי, ורובם אף בתואר שני או שלישי. שיעור המורים הלא-מוסמכים נמוך מהממוצע ב-OECD. עם זאת, כרבע מהמורים המתפטרים עוזבים בחמש השנים הראשונות להוראה, אם כי רוב העוזבים את המערכת פורשים לגמלאות.
ההוצאה הלאומית על חינוך כאחוז מהתמ"ג בישראל היא מהגבוהות ב-OECD, ועומדת על 7.4% מכלל התמ"ג. ישראל מדורגת במקום הראשון בהוצאה על חינוך יסודי, על-יסודי ועל-תיכוני כאחוז מהתמ"ג, ובמקום הראשון בהוצאה הכוללת על כל שלבי החינוך. בין 2015 ל-2023, ההוצאה לחינוך בישראל גדלה בכ-51%, אך הגידול בהוצאה לתלמיד פחות משמעותי בשל הגידול באוכלוסיית התלמידים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.
כך נבדלות הכותרות
News Plus
אותו אירוע. כותרות שונות.
השוו את בחירת המילים של כל מערכת, עם הכותרת המקורית לצד התרגום.