השקעת שיא בחינוך - אך הכיתות בישראל מהצפופות בעולם

משרד החינוך פרסם תזכיר המסכם את נתוני דוח Education at a Glance של ה-OECD לשנת 2026, המצביע על השקעת שיא של ישראל בחינוך, אך גם על צפיפות חמורה בכיתות. בשנת 2023, הוצאת ישראל על מוסדות חינוך עמדה על 7.4% מהתוצר, נתון המציב אותה במקום הראשון מבין 30 מדינות ה-OECD, וגבוה משמעותית מהממוצע הארגוני של 5.5%. בין השנים 2015 ל-2023, ההוצאה לחינוך בישראל עלתה ב-51% במונחים ריאליים, לעומת 18% בממוצע ה-OECD.

למרות הגידול בהשקעה, גידול של 17.7% במספר התלמידים באותה תקופה בישראל, לעומת ממוצע נמוך יותר ב-OECD, הביא לכך שהמשאבים חולקו בין יותר ילדים. כתוצאה מכך, בשנת 2024, מספר התלמידים הממוצע בכיתה ביסודי עמד על 27.2 (לעומת 20.6 ב-OECD), ובחטיבות הביניים על 30 (לעומת 22.7). צפיפות זו גבוהה בכ-32% מהממוצע, ומציבה את ישראל במקום השני בצפיפות בכיתות יסוד ובמקום השלישי בחטיבות ביניים.

נתוני כוח ההוראה חושפים פערים נוספים. מורים בישראל מלמדים יותר שעות בשנה מממוצע ה-OECD בכיתות היסוד (844 לעומת 770), אך פחות בחטיבה העליונה (595 לעומת 678). שכר המורים נמוך בכ-9% מהממוצע בחינוך היסודי והעל-יסודי, אך גבוה בכ-3% בגני הילדים. שיעור התפטרות המורים גבוה, במיוחד בקרב מורים צעירים עם ותק של עד חמש שנים, המהווים כ-80% מהמתפטרים בחינוך היסודי.

לצד האתגרים, הדוח מדגיש את רמת ההשכלה הגבוהה של צוותי ההוראה והציבור בישראל. רוב המורים מחזיקים בתואר שני או דוקטורט, ושיעור בעלי ההשכלה האקדמית בקרב כלל האוכלוסייה (25-64) עומד על 40.6%, גבוה מהממוצע ב-OECD.