דו"ח ה-OECD: כ-7% מהמורים בישראל לא עברו הכשרה מלאה
דו"ח חדש של ה-OECD, "Education at a Glance 2026", חושף תמונה מורכבת של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות הארגון. בעוד שמספר הילדים בישראל ממשיך לגדול במהירות, בניגוד למגמה במדינות ה-OECD, הכיתות נותרות מהגדולות בעולם המפותח. בין השנים 2015 ל-2024 גדל מספר הילדים בגילאי 5-14 בישראל בכ-18%, וצפוי לגדול בעוד 16% עד 2033, בעוד שבממוצע ה-OECD צפויה ירידה של כ-9% באוכלוסייה זו.
הדו"ח מצביע על כך שכ-7.1% מהמורים בישראל אינם עומדים במלוא דרישות ההכשרה, נתון הנמוך מהממוצע ב-OECD (כ-9.1%), אך הוא מסתיר פערים משמעותיים. 46% מתלמידי היסודי לומדים בבתי ספר שבהם יותר מעשירית מהמורים אינם מוסמכים. במחוז ירושלים, שיעור המורים ללא הכשרה מלאה מגיע לכ-18.1%.
בעיה נוספת היא שימור מורים צעירים: 77% מהמורים שעזבו את המערכת היו בעלי פחות מחמש שנות ניסיון, שיעור גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD. עם זאת, שיעור העוזבים הכולל נמוך יחסית, כאשר 67% מהעוזבים הם גמלאים.
ההשקעה בחינוך בישראל גבוהה יחסית לתוצר (כ-6.2% לעומת 4.7% בממוצע ה-OECD), אך הדבר נובע בחלקו מהמבנה הדמוגרפי של אוכלוסייה צעירה. בחינוך לגיל הרך נרשמה התרחבות משמעותית, אך הביקוש עדיין עולה על ההיצע, וההוצאה לילד נמוכה יחסית.
בנוסף, בעוד שישראל עדיין מובילה בשיעור בעלי השכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה הבוגרת, חלה האטה משמעותית בגידול שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב צעירים בעשור האחרון. שכר המורים עלה ריאלית, אך יחסית לעובדים משכילים אחרים, מצבם הורע, במיוחד בחטיבות הביניים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.