הכיתות צפופות, המורים עוזבים: דוח החינוך חושף את הפערים בין ישראל למדינות ה-OECD

דוח חדש של ארגון ה-OECD חושף פערים משמעותיים במערכת החינוך הישראלית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בין הבעיות המרכזיות שהדוח מצביע עליהן נמנים צפיפות חריגה בכיתות ושיעור נטישה גבוה של מורים צעירים.

על פי הדוח, בישראל לומדים בממוצע 27 תלמידים בכיתת יסודי, לעומת 21 תלמידים בממוצע במדינות ה-OECD. בחטיבות הביניים המצב דומה, עם 30 תלמידים בכיתה בישראל לעומת 23 בממוצע במדינות הארגון. עוד עולה מהדוח כי 46% מתלמידי היסודי לומדים בבתי ספר בהם למעלה מ-10% מהמורים אינם מוסמכים במלואם, כאשר במחוז ירושלים נתון זה עומד על 18.1%.

בנוסף, ישראל מתמודדת עם קושי משמעותי בשימור מורים בתחילת דרכם המקצועית. 77% מהמורים שמתפטרים הם בעלי ותק של פחות מחמש שנים, נתון הגבוה משמעותית מהממוצע ב-OECD שעומד על 38%. למרות זאת, 30.1% מהמורים בישראל סבורים שמקצוע ההוראה מוערך בחברה, נתון גבוה מהממוצע העולמי.

הדוח מצביע גם על פערים בהוצאה הציבורית על חינוך. למרות שישראל משקיעה נתח גבוה מתקציבה בחינוך, הגידול הדמוגרפי באוכלוסיית התלמידים גורם לכך שההוצאה פר תלמיד נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD. ההוצאה הממשלתית פר תלמיד בישראל עומדת על כ-11,000 דולר בשנה, לעומת 14,000 עד 16,000 דולר במדינות צפון ומערב אירופה. בהשכלה הגבוהה הפער אף גדול יותר.

עם זאת, הדוח מציין לטובה את שיעור ההשכלה האקדמית הגבוה בישראל, כאשר 51% מהאוכלוסייה הבוגרת בעלת השכלה על-תיכונית או אקדמית, לעומת 43% בממוצע ה-OECD. בנוסף, צפויה צמיחה של 16% באוכלוסיית הילדים בישראל בעשור הקרוב, בעוד שברוב מדינות ה-OECD צפויה ירידה.