דו"ח ה-OECD: אחד מכל חמישה צעירים בישראל לא לומד ולא עובד
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- שיעור הצעירים שאינם לומדים ועובדים בישראל עלה ל-20%, העלייה הגבוהה ביותר במדינות המפותחות.
- ישראל במקום האחרון ב-OECD בהשקעה ממשלתית בחינוך לגיל הרך.
- ישראל מובילה ב-OECD בצפיפות כיתות בחינוך היסודי הממלכתי.
- הפער בין שכר אקדמאים למורים בישראל הוכפל ל-27%.
- ההשקעה הממשלתית בהשכלה גבוהה בישראל נמוכה בחצי מהממוצע ב-OECD.
דו"ח שנתון החינוך של ה-OECD, "Education at a Glance 2026", שפורסם היום, חושף נתונים מדאיגים על מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. על פי הדו"ח, שיעור הצעירים בישראל שאינם לומדים ואינם עובדים (NEET) עלה מ-17% ב-2015 ל-20% ב-2025, העלייה הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות, בעוד הממוצע ב-OECD ירד ל-13%. נתון זה ממקם את ישראל במקום השלישי עד החמישי מתוך 33 מדינות.
בנוסף, שיעור הצעירים בני 25-34 ללא השכלה תיכונית עלה בישראל מ-9% ב-2015 ל-11% ב-2025, בעוד שבממוצע ה-OECD נרשמה ירידה. ישראל נמצאת במקום החמישי מהסוף מבין 33 מדינות בשיעור ההשתתפות הממשלתית בעלות ההשכלה הגבוהה, כאשר ההוצאה לסטודנט עומדת על כ-7,000 דולר, כמחצית מהממוצע ב-OECD. הפער בין שכר האקדמאים לשכר המורים בישראל הוכפל מ-14% ל-27% בשנים האחרונות, וישראל מדורגת במקום החמישי מהסוף מבין 26 מדינות.
הדו"ח מצביע גם על כך שישראל מובילה ב-OECD בשיעור ההשתתפות הנמוך ביותר בעלות החינוך לגיל הרך, עם הוצאה ממשלתית של כ-1,482 דולר לילד, שהם פחות מ-10% מהממוצע ב-OECD. בנוסף, ישראל נמצאת במקום הראשון ב-OECD בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי הממלכתי, עם 28 תלמידים בממוצע לכיתה, ובמקום השלישי בצפיפות בחטיבות הביניים.
ארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים" הגיב לנתונים וכינה אותם "תמרור אזהרה נוסף למערכת החינוך", וקרא לבזר סמכויות למנהלי בתי הספר. יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, רותם גטריידה, הדגישה את הצורך האקוטי להשקיע בחינוך ולהציב אותו במרכז סדר היום הפוליטי.
לקריאת המקור ב-Calcalistאותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.