משרד האוצר נגד עסקת צים: ״סיכונים מהותיים״ וחשש ממעורבות קטאר

משרד האוצר הביע התנגדות נחרצת לעסקה המתגבשת לפיצול חברת הספנות צים לשתי חברות, בטענה שהיא טומנת בחובה סיכונים מהותיים שאינם מקבלים מענה מספק. העסקה, המוצגת על ידי חברת הפאג-לויד הגרמנית וקרן פימי הישראלית, מבקשת לפצל את צים לזרוע גלובלית שתנוהל על ידי הפאג-לויד, וזרוע ישראלית שתנוהל על ידי פימי ותכלול את הקווים הפוקדים את חופי ישראל, המטה בחיפה וכוח אדם ישראלי.

האוצר מפרט במסמך בן 33 עמודים שורה של סיכונים, ביניהם תלות מבנית בהפאג-לויד, בעיית תמריצים לקרן פימי, הנחות אופטימיות בתחזית העסקית המתעלמות מתנודתיות הענף, ואובדן יתרון לגודל. חשש מרכזי נוגע למעורבות בעלי מניות זרים בהפאג-לויד, דוגמת קטאר (12.3%) וסעודיה (10.2%), והחשש מהפעלת לחצים זרים או פגיעה בפעילות המכוונת לישראל במצבי משבר.

בנוסף, האוצר מצביע על היעדר קו עצמאי למזרח הרחוק, הסותר את אסטרטגיית גיוון הסחר של המדינה. לטענת האוצר, העסקה יוצרת חברה ישראלית קטנה שתהיה תלויה בהפאג-לויד, עם סיכויים נמוכים להפוך לחברת ספנות עצמאית, תחרותית ובת-קיימא.

משרד האוצר הדגיש את חובתו להבטיח שמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, הן מבחינת איתנותה הפיננסית של צים ישראל והן מבחינת ניתוק התלות בגורמים עוינים. האוצר קורא לבצע עבודת מטה מיידית לקביעת הצרכים והאינטרסים הישראליים בתחום הספנות ולבחון מחדש את הזכויות המוקנות ל'מניית הזהב'.

משרד ראש הממשלה הצטרף אף הוא להתנגדות, זמן קצר לפני פקיעת האמברגו על פרסום הודעת האוצר. הפאג-לויד ופימי הגישו הצעה משופרת לרכישת צים לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר, וציינו כי ההצעה נותנת מענה לסוגיות שעלו בדיונים עם הרשויות, בדגש על גורמי ביטחון, ונועדה לחזק את העצמאות הימית והביטחון הלאומי של ישראל. הן מתכוונות להשלים את גיבוש התוכנית העסקית והמסגרת המשפטית ב-45 הימים הקרובים ולקיים פגישות נוספות עם הרשויות.