הקו הירוק נעלם בקופה והחרם על ההתנחלויות מאיים על כל הסחורה הישראלית

מדינות באירופה מקדמות חקיקה להגבלת סחר עם חברות המייצרות מוצרים ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, כאשר בריטניה הצטרפה היום ליוזמה והכריזה על סנקציות שיאסרו קניית סחורות ושירותים מההתנחלויות בגדה המערבית. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, טען כי המהלך נועד לקדם את פתרון שתי המדינות. 11 מדינות נוספות, ביניהן קנדה, צרפת, ספרד ונורבגיה, הצטרפו להצהרה משותפת התומכת בהגבלות סחר. הולנד צפויה להחיל צו איסור יבוא מסחורות מההתנחלויות ב-22 בספטמבר, וגם אירלנד ובלגיה מקדמות חקיקה דומה.

התעשיינים הישראלים חוששים כי החרמות האירופיות יפגעו בכלל התוצרת הישראלית, ולא רק במוצרים מהשטחים. ליאור לוי, מנכ"ל חברת ביסקול ויו"ר איגוד תעשיות המזון, טוען כי קונים בחו"ל אינם מבדילים בין מקורות הייצור ועלולים להימנע מרכישת כל מוצר ישראלי. לדבריו, "החרמות הללו הם על כל המוצרים שמיוצרים בישראל כי הקניינים בחו"ל לא רוצים להתעסק עם סחורה מישראל". הוא הוסיף כי החוק בהולנד קובע ששנות מאסר על מכירת מוצר מהשטחים, מה שמרתיע קמעונאים.

במשרד הכלכלה מודים בחשש מאפקט נרחב על כלל היצוא הישראלי, שעלול להתרחב מעבר לתוצרת חקלאית טרייה, תמרים וסלטים, ולכלול גם ציוד רפואי ותרופות. רועי פישר, ראש מערך סחר חוץ במשרד, ציין כי ההצהרה הבריטית כוללת אמירות קשות על מדיניות ישראל, כמו "טיהור אתני" ו"כיבוש בלתי חוקי", והיא צפויה להרחיב את האיסורים. המשרד פועל למציאת שווקים חלופיים כמו הודו, איחוד האמירויות ודרום אמריקה, ומציע מענקים ליצואנים שנפגעו.

היצוא מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן לבריטניה עומד על 45 מיליון דולר, ולהולנד על 50 מיליון דולר. היצוא הכללי של ישראל לאנגליה עמד בשנה שעברה על 4.4 מיליארד דולר. התעשיינים מתמודדים גם עם ירידת ערך המטבעות, בנוסף לחרמות, מה שמקשה עוד יותר על היצוא. פישר סיכם כי ישראל נמצאת במגננה בחזיתות רבות, אך מצליחה להמשיך ולגדול ביצוא למרות הקשיים.