נורות החירום הופעלו: כל מה שקורה במרוץ של ישראל נגד השעון מול בריטניה

ישראל חוששת שבריטניה צפויה להטיל סנקציות כלכליות על ההתנחלויות בגדה המערבית, צעד שעלול להעניק לגיטימציה למהלכים דומים במדינות נוספות. בירושלים מעריכים כי יהיה קשה לעצור את ההחלטה הבריטית, ומוטרדים במיוחד מהאפשרות שצרפת תצטרף למהלך, מה שיקשה על הצגתו כיוזמה בריטית מבודדת. בריטניה פועלת מול מדינות אירופיות נוספות כדי לצרפן לצעדים, ופריז בוחנת את האפשרות.

שר החוץ גדעון סער העביר מסר ישיר למקבילו הבריטי כי אם בריטניה תפעל נגד ישראל, ישראל תגיב בצעדי תגמול, שאת פרטיהם נמנע מלפרט. בין האפשרויות הנבחנות נכללות הרחקת נציגים בריטיים מהתיאום הבינלאומי הקשור לעזה וצעדים חריפים יותר. נשיא המדינה יצחק הרצוג הזהיר מפני סנקציות וחרמות, הגדיר אותם כטעות חמורה וטען כי נקיטת צעדים כאלה בתקופת הבחירות בישראל עלולה להיות התערבות בוטה בהליך הדמוקרטי. הוא גם ציין כי פגיעה בפעילות הכלכלית בהתנחלויות עלולה להשפיע על פלסטינים המועסקים שם.

ישראל מזהירה כי לאחר שייווצר תקדים של איסור סחר, יהיה קל יותר להרחיב את הצעדים לתחומים נוספים. לחץ אמריקני הצטרף למאמץ הישראלי, כאשר שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, הזהיר כי ההחלטה הבריטית עלולה לעורר תגובה בארה"ב ולהעמיד חברות בריטיות בסיכון בשל חוקי אנטי-חרם. חבר קונגרס אף הזהיר כי חברות כאלה עלולות להיפגע בהתקשרויות עם גופים ציבוריים בארה"ב, שכן במדינות רבות בארה"ב קיימים חוקים המגבילים התקשרויות עם חברות המחרימות את ישראל.

בריטניה צפויה להודיע על איסור סחר במוצרים שמקורם בהתנחלויות, וכן על הגבלות הנוגעות לשירותים, מימון ופעילות עסקית הקשורה להתנחלויות. לונדון מדגישה שהסחר עם ישראל יימשך וההגבלות יחולו רק על ההתנחלויות, כדי להימנע מזיהוי המהלך עם חרם כולל על ישראל. הקידום של תוכנית E1 באזור שבין ירושלים למעלה אדומים הוגדר בבריטניה כ"חציית קו אדום", שכן הוא עלול לפגוע ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית. ישראל מבקשת להמחיש את ההשלכות האפשריות של החלטה כזאת על היחסים עמה, והאזהרות האמריקניות מוסיפות שיקולים משפטיים וכלכליים למשוואה.