היקף הפגיעה הצפוי מהסנקציות על ההתנחלויות והתעשיות שבסכנה

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע על הטלת סנקציות כלכליות על התנחלויות ביהודה ושומרון, ו-11 מדינות נוספות, ביניהן קנדה, צרפת וספרד, הצהירו על כוונתן להצטרף למהלך. ההחלטה מלחיצה את היצואנים הישראלים, למרות שהיקף הייצוא מהאזורים המוגדרים על ידי בריטניה ו-11 המדינות כ"שטחים כבושים" (יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן) עומד על כ-34 מיליון דולר בלבד, מתוך סך ייצוא ישראלי של כ-44 מיליארד דולר. רוב הייצוא מהאזורים הללו, כ-45 מיליון דולר, מורכב מתוצרת חקלאית טרייה, בעיקר תמרים.

משרד הכלכלה גיבש תוכנית פעולה הכוללת יצירת קשר עם היצואנים, איתור שווקים חלופיים ומענקים של עד 200 אלף שקל לפתיחת שוק חדש. רועי פישר, מנהל מערך סחר חוץ במשרד הכלכלה, הביע חשש מ"אפקט מצנן על כלל הייצוא" הישראלי, מעבר להשפעה על הייצוא מהשטחים, וציין כי יבואנים עשויים לחשוש מסיכונים מול ישראל בעקבות הצהרות פוליטיות. פישר יוצא בימים אלה ללונדון לפתיחת אירוע עם 33 תאגידים ישראליים בבורסה, במטרה להוכיח את כדאיות העסקים המשותפים ולהשאיר את הפוליטיקה בצד.

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, קרא לשים את הדברים בפרופורציה, אך הזהיר מפני נזק מצטבר משמעותי עקב הצטרפות מדינות נוספות. הוא הדגיש כי הנפגע העיקרי יהיה הפועל הפלסטיני המועסק במפעלים ישראליים בשטחים, המונה כ-18 אלף עובדים. נובוגרוצקי קרא למדינה לפעול דיפלומטית, לתת מענה הגנתי לחברות, לסייע בגיוון שוקי יצוא, לחזק קשרים עם ארה"ב, הודו ואסיה, ולהשקיע בתעשייה הישראלית. הוא סיכם באזהרה כי "התקדים מסוכן, ואסור שתהיה דה-לגיטימציה למפעלים ביהודה ושומרון".