החרם על ישראל חוזר כבומרנג: 4,000 פלסטינים בסכנת פיטורים

גל חדש של סנקציות כלכליות נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון, שהחל בחודש האחרון עם איסורי יבוא באירלנד ובהולנד, מעורר חשש מפגיעה בתעשייה הישראלית ובפרט באלפי עובדים פלסטינים המועסקים בה. צעדים דומים מקודמים בבריטניה, צרפת וקנדה, ו-12 מדינות נוספות הצטרפו להצהרה משותפת על הגבלות סחר אפשריות. גורמים בתעשייה מעריכים כי כ-4,000 מתוך כ-18,000 עובדים פלסטינים המועסקים כחוק במפעלים ובאזורי תעשייה ישראליים ביהודה ושומרון עלולים לאבד את עבודתם, בעיקר באזורים כמו ברקן, מישור אדומים ואריאל. התעשייה מדווחת על ירידה בהזמנות וביטול חוזים, ומזהירה מפני סגירת מפעלים או העברתם לתוך הקו הירוק.

ההגבלות ההולנדיות מחמירות במיוחד וכוללות איסור על קנייה ומכירה של מוצרים מההתנחלויות, עם עונש של עד שש שנות מאסר על הפרה מכוונת. ספרד אסרה יבוא מוצרים מההתנחלויות כבר בספטמבר 2025. ההגבלות ההולנדיות והאיריות נכנסו לתוקף בספטמבר השנה, בעוד שאיסור היבוא הבריטי ממתין להשלמת הליכי חקיקה. ההגבלות ההולנדיות חלות גם על מוצרים מרמת הגולן ומזרח ירושלים, אך לא על מוצרים מתחומי הקו הירוק.

הפגיעה האפשרית בעובדים הפלסטינים משמעותית, שכן שיעור האבטלה ביהודה ושומרון עמד ברבעון השני של 2026 על 27.9%, והשכר היומי הממוצע של פלסטינים העובדים בישראל ובהתנחלויות (כ-263 שקל) גבוה משמעותית מהשכר הממוצע בגדה (כ-134 שקל). תקדים לכך נרשם ב-2015, כאשר סודהסטרים העבירה את מפעלה ממישור אדומים לנגב ו-500 עובדים פלסטינים איבדו את משרותיהם.

המדינות המקדמות את הסנקציות טוענות כי מטרתן למנוע תמיכה כלכלית בהתנחלויות, המנוגדות לטענתן למשפט הבינלאומי, ולהפעיל לחץ על ישראל בשל הרחבתן ואלימות מתנחלים. יש לציין כי משבר התעסוקה הפלסטיני החל עוד לפני גל הסנקציות הנוכחי, מאז 7 באוקטובר 2023, בשל הגבלות כניסה והיתרי עבודה. ישראל מנסה לצמצם את הנזק באמצעות מאמצים דיפלומטיים, סיוע למפעלים ואיתור שווקי יצוא חלופיים. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, הזהיר מפני פירוק גשרים כלכליים בין ישראלים לפלסטינים.