בהובלת בריטניה: 12 מדינות הודיעו כי יטילו חרם על מוצרים מההתנחלויות

12 מדינות, בהובלת בריטניה, צרפת וקנדה, הודיעו על הטלת חרם על מוצרי התנחלויות. הצעד, המהווה שפל ביחסים בין ישראל לאירופה, בא על רקע המצב בעזה ובשטחים, ונובע מחוסר יכולת לקדם סנקציות ברמת האיחוד האירופי בשל התנגדות מדינות פרו-ישראליות.

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע כי בריטניה לקחה תפקיד מרכזי בגיבוש הסנקציות, הכוללות איסור סחר עם התנחלויות, איסור קשר עסקי עם חברות הבונות בהן, ואיסור פרסום התנחלויות בבריטניה. מיליבנד הדגיש כי אינו מתנגד לקמפיין ה-BDS, אך הסנקציות מכוונות ספציפית להתנחלויות ולא לסחורה ושירותים ישראליים באופן כללי. הוא גם האשים מתנחלים קיצונים בביצוע "טיהור אתני" והבטיח כי בריטניה לא תייצא לישראל נשק הקשור לכיבוש. הקמת המסגרת החוקית לחרם צפויה להימשך בין שישה לתשעה חודשים.

המדינות שהודיעו על החרם הן בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה. הצעד מבוסס על החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע לאי חוקיות הכיבוש. צרפת ציינה כי פעולות ממשלת ישראל בגדה המערבית פוגעות באפשרות של פתרון שתי מדינות.

בישראל חוששים כי המנגנונים שיקמו לבדיקת מקור הסחורה, יחד עם מסר מרתיע לחברות אירופיות, יצרו אפקט מצנן לסחר עם אירופה. יצוא סחורות מהתנחלויות מוערך באחוזים בודדים מסך היצוא הישראלי לאיחוד האירופי, המוערך בכ-300 מיליון אירו בשנה.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הגיב בחריפות והודיע על צעדי תגובה, כולל סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, איסור כניסה על 12 חברי פרלמנט בריטים, וסילוק בריטניה מכוח המשימה לפיקוח על הפסקת האש בעזה. סער כינה את הממשלה הבריטית "עוינת" והאשים אותה בהתערבות בבחירות בישראל. ישראל שוקלת צעדי תגובה נגד המדינות האחרות שהודיעו על סנקציות.

בארצות הברית, שר החוץ מארק רוביו מסר תגובה מתונה, והדגיש כי ארה"ב לא מעוניינת בערעור היציבות במזרח התיכון וכי לא תנקוט בצעדים דומים לבריטניה. מחוקקים אמריקאים בכירים איימו בעבר בצעדי תגובה חריפים נגד מדינות שישתתפו באמברגו על ישראל.