בריטניה, צרפת וקנדה יאסרו יבוא מההתנחלויות; ישראל תסגור את הקונסוליה הבריטית

בריטניה הודיעה בפרלמנט בלונדון על איסור יבוא מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון ועל צעדים נוספים נגד גורמים המעורבים בהרחבתן. 11 מדינות נוספות, בהן צרפת וקנדה, פרסמו הצהרה משותפת על הגבלות סחר אפשריות, על רקע קידום מכרזים במתחם E1 והעלייה באלימות בגדה המערבית. ישראל הגיבה בסגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים וצעדים נוספים.

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הציג את המהלך כחלק ממדיניות למניעת "חיסול האפשרות לפתרון שתי המדינות". בריטניה, צרפת וקנדה התחייבו לקדם צעדים לאומיים לאיסור סחר במוצרים מההתנחלויות. צרפת החלה בתהליך להפסקת המסחר, וקנדה תכריז בחודשים הקרובים על הגבלות סחר. בריטניה תיצור "משטר עיצומים חדש" נגד חברות ויחידים המספקים שירותים להרחבת ההתנחלויות, ותאסור פרסום ושיווק נדל"ן בהתנחלויות. כמו כן, בריטניה תדחה בקשות לרישיונות יצוא של כלי נשק התורמים לכיבוש, אך לא תאסור יצוא ביטחוני כולל לישראל. מיליבנד הדגיש כי המסחר עם ישראל "שבתוך הקו הירוק" יימשך וכי ממשלתו מתנגדת לקמפיין BDS. החקיקה הנדרשת צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.

במקביל, בריטניה הטילה סנקציות אישיות על ברוך מרזל, בנצי גופשטיין, מאיר אטינגר ואליאב ליבי, הכוללות הקפאת נכסים ואיסורי כניסה. מיליבנד שינה את העמדה הרשמית של לונדון, וקבע כי הכיבוש עצמו אינו חוקי, וכי מתרחש "טיהור אתני" של פלסטינים בגדה המערבית בידי מתנחלים קיצוניים, תוך העלמת עין מצד ממשלת ישראל.

בתגובה, שר החוץ הישראלי גדעון סער, בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיע על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, הוצאת נציגים בריטים ממרכז התיאום לעזה, הפסקת פעילות בריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית, ומניעת כניסה לישראל של 12 נציגי ציבור ואזרחים בריטים, ביניהם ג'רמי קורבין. סער כינה את המהלך הבריטי "מעוות מוסרית" ו"התערבות בוטה" בענייני ישראל ובמערכת הבחירות.

ארצות הברית הודיעה כי לא תלך בעקבות בריטניה, ומזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, הבהיר כי וושינגטון אינה מעוניינת בצעדים שיערערו את היציבות בגדה המערבית. מבחינה כלכלית, ההשפעה הישירה של איסורי היבוא צפויה להיות מוגבלת, שכן היצוא מההתנחלויות מהווה חלק זעיר מהיצוא הישראלי הכולל. המשמעות המרכזית של המהלך היא מדינית וסמלית.