בריטניה מאיימת בהרחבת סנקציות נגד התנחלויות; ישראל מגיבה בסגירת קונסוליה

בריטניה שוקלת להרחיב או לצמצם את היקף הסנקציות החדשות שהטילה על התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון, בהתאם להחלטות הממשלה הישראלית הבאה. לונדון הדגישה כי אין בכוונתה לבטל את הסנקציות בשלב זה. גורם בריטי ציין כי ללונדון יש גמישות ביישום הצעדים, שפרטיהם הטכניים יוגדרו בחודשים הקרובים. בריטניה מצפה מישראל להגביל את התרחבות ההתנחלויות, את האלימות מצד מתנחלים, וכן להציג התקדמות מדינית מול הפלסטינים ולהפסיק פעולות העלולות להחליש את הרשות הפלסטינית.

לדברי הגורם הבריטי, ישראל התחייבה בפני בריטניה, צרפת וגרמניה שלא ינקטו צעדים חדשים בנוגע לפרויקט E1 לפני הבחירות בישראל, וכן שלא יפורסם מכרז חדש למגורים. בריטניה רואה בכך גורם שהוביל להכרזה על הסנקציות. הצעדים הבריטיים כוללים איסור על ייבוא מוצרים מהתנחלויות ביהודה ושומרון, כולל מעמק הירדן, וכן אפשרות להטלת סנקציות ממוקדות נגד חברות, ארגונים או יחידים המעורבים במימון, בנייה או תמיכה בהתנחלויות. טרם הוחלט האם להחיל את הסנקציות על מגזרים רגישים כמו בנקים ישראליים.

בתגובה להטלת הסנקציות, ישראל הורתה על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים תוך 30 יום, וכן על הרחקת נציגים בריטיים מהמרכז הבינלאומי לתמיכה בעזה בקרית גת. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, כינה את הצעדים הישראליים "מצערים ומזיקים", והעריך כי הרחקת הדיפלומטים פוגעת במאמצים ליישום תוכנית ארה"ב לעזה. מיליבנד דחה את ביקורת הרב הראשי הבריטי, אפרים מירוויס, שתיאר את הסנקציות כ"יום אפל ליהודים בריטים" ועלולות לחזק קיצוניות אנטי-ישראלית. "איני מסכים עם הרב הראשי", אמר מיליבנד, והדגיש כי בריטניה אינה מכוונת ספציפית לישראל ואינה יכולה לעמוד מנגד מול סבל פלסטיני. הוא הבטיח כי שיתוף הפעולה הביטחוני ומודיעיני בין לונדון לישראל יימשך.

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, טרם שוחחו מאז כניסתו של ברנהאם לתפקיד בסוף יולי, למרות הידרדרות משמעותית ביחסים בין המדינות.