בריטניה הטילה סנקציות על התנחלויות, ארה"ב לא התנגדה

ממשלת בריטניה הטילה חבילת סנקציות כלכליות על התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון, צעד שלא נתקל בהתנגדות מצד ממשל טראמפ בארצות הברית. על פי דיווח של אתר Axios, ראש ממשלת בריטניה, אנדרו ברנהם, עדכן את הנשיא טראמפ על הצעד המתוכנן, וטראמפ לא הביע התנגדות או ניסה לשנות את ההחלטה. גורמים אמריקנים אף הביעו הסכמה עם "חששותיהם של הבריטים בנוגע למדיניות ממשלת נתניהו בגדה המערבית", גם אם לא הסכימו עם הסנקציות הספציפיות.

למהלך הבריטי הצטרפו 11 מדינות נוספות, בהן קנדה, צרפת, ספרד ושוודיה, שפרסמו הצהרה משותפת הקוראת לישראל "להפסיק לאלתר את ההתפשטות של התנחלויות וסמכויות המנהל האזרחי", וכן להבטיח העמדה לדין של אלימים. מדינות אלו הודיעו גם על כווונתן להטיל הגבלות סחר על מוצרים מהתנחלויות.

חבילת הסנקציות הבריטית כוללת סנקציות אישיות נגד חמישה "מתנחלים קיצוניים" וארגונים המעורבים בבנייה, וכן איסור על יבוא סחורות מהתנחלויות ביהודה ושומרון. בתגובה, שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הורה על צעדים נגדיים, הכוללים סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים המזרחית, סילוק נציגים בריטים ממתאם לעזה, הפסקת השתתפות בריטית באימון כוחות פלסטינים ברמאללה, ואיסור כניסה לישראל על 12 נציגי שלטון בריטיים.

במקביל, הבית הלבן התנער מהצהרות שנויות במחלוקת של שגריר ארה"ב בירושלים, מייק האקבי, שאמר כי אם בריטניה תמשיך בסנקציות, תהיה "תגובה אמריקנית" שעשויה להשפיע על הכלכלה הבריטית. גורם בבית הלבן הבהיר כי דברי השגריר לא תואמו עם הממשל. מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, נמנע מלגנות את הצעד הבריטי, אך ציין כי ארה"ב לא תנקוט בצעדים דומים.

ברנהם עצמו הסביר כי בריטניה נמנעה מצעדים מעשיים במשך שנים מחשש להאשמות באנטי-ישראליות, אך כעת הגיע הזמן לפעול. הוא הדגיש כי הצעדים אינם מכוונים נגד העם הישראלי, אלא נגד מדיניות ממשלת נתניהו, וכי הם נועדו לקדם פתרון שתי המדינות. ברנהם הביע דאגה עמוקה מהמשך הבנייה בהתנחלויות, ובפרט בפרויקט E1, שלטענת בריטניה עלול לפגוע ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית.