בריטניה הטילה סנקציות על ההתנחלויות; ישראל סגרה את הקונסוליה הבריטית בירושלים

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הביע צער על החלטת ישראל לסגור את הקונסוליה הבריטית בירושלים בתגובה לסנקציות שהטילה לונדון, אך הדגיש כי ממשלת בריטניה לא תשנה את עמדתה. בריאיון ל-BBC הסביר מיליבנד כי בריטניה לא יכלה להישאר אדישה מחשש לתגובת ישראל.

ביום שלפני כן, בריטניה הודיעה על איסור ייבוא מוצרים מיו"ש ועל סנקציות חדשות נגד חברות ואנשים פרטיים המעורבים בבנייה, מימון, פיתוח תשתיות ועסקאות נדל"ן באזורים אלו. בנוסף, לונדון מתכוונת לאסור פרסום נדל"ן ביו"ש ולהגביל ייצוא נשק ומוצרים אחרים התורמים, לטענתה, ל"כיבוש". צרפת וקנדה הודיעו על הגבלות דומות, ומדינות נוספות שוקלות צעדים כאלה.

בתגובה חריפה, ישראל סגרה את הקונסוליה הבריטית בירושלים, אסרה כניסה ל-12 אזרחים בריטים (כולל פוליטיקאים), הפסיקה תוכנית בריטית להכשרת כוחות ביטחון פלסטינים והדירה נציגים בריטים ממנגנון התיאום בנוגע לעזה. שר החוץ גדעון סער כינה את פעולות לונדון "מעוותות מוסרית" והאשים את בריטניה בהתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ישראל ובבחירותיה. מיליבנד, מצידו, הבהיר כי בריטניה צפתה את התגובה הישראלית, אך פעלה מתוך הבנה שחיוני לפעול למען הקמת "מדינה פלסטינית" לפני שיהיה "מאוחר מדי".

מיליבנד התייחס לפרויקט E1 ביו"ש, שלטענת משרד החוץ הבריטי מסכן את השלמות הטריטוריאלית של מדינה פלסטינית עתידית. הוא חזר על האשמות קודמות לפיהן ביו"ש מתרחשת "טיהור אתני של פלסטינים בידי טרוריסטים מתנחלים", וישראל "עוצמת עיניים" לכך. הוא הדגיש כי הסנקציות אינן מכוונות נגד ישראל כמדינה, אלא נגד מדיניותה, ושבריטניה שואפת לשמר יחסים "משגשגים" עם ישראל בגבולות המוכרים לה.

מיליבנד, המגדיר עצמו "יהודי בריטי גאה", ניסה להפיג חששות בקרב הקהילה היהודית בבריטניה, והדגיש כי אין להטיל על יהודי בריטניה אחריות למעשי ממשלת ישראל, שכן הדבר מהווה אנטישמיות. עם זאת, הנהגת הקהילה היהודית בבריטניה מתחה ביקורת חריפה על הצעדים, והזהירה מפני עלייה באנטישמיות. מיליבנד טען כי ניתן להילחם באנטישמיות ובמקביל להתנגד למדיניות ממשלת ישראל.