אירופה אוסרת ייבוא מיו"ש: ישראל מגיבה בסנקציות דיפלומטיות

12 מדינות מערביות, בהן בריטניה, צרפת וקנדה, הודיעו על איסור ייבוא מוצרי התנחלויות, כצעד נגד "טרור מתנחלים" והרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. שר החוץ הבריטי אף האשים את ממשלת ישראל ב"טשטוש עיניים" כלפי "טיהור אתני". בתגובה, ישראל נקטה צעדים דיפלומטיים נגד בריטניה, הכוללים סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים המזרחית, גירוש נציגים בריטים ממרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC) לעזה, הפסקת השתתפות בריטית באימון כוחות פלסטיניים, ומניעת כניסת 12 אישי ציבור בריטים לישראל.

התגובה הישראלית, המוגדרת כ"היסטרית" במאמר, אינה נובעת מחשש לנזק כלכלי מיידי, המוערך כמוגבל בשלבים הראשונים, אלא מהחשש שהחלטת המדינות האירופיות מסמלת שינוי מהותי ביחסן כלפי ישראל, מעבר להצהרות בלבד. ההחלטה מאשררת את אי-חוקיות ההתנחלויות, דוחה את הפרקטיקות הישראליות ביהודה ושומרון ואת פעולות הטרור של מתנחלים, ושוברת מחסום פסיכולוגי באירופה להטלת סנקציות על ישראל, גם מצד מדינות הנחשבות ידידות. בנוסף, קיים חשש מפני התגלגלות הסנקציות לכדי "כדור שלג" שיפגע בסקטורים נוספים בכלכלה הישראלית, כולל בנקים וחברות הקשורות להתנחלויות, ואף עלול להתרחב בעתיד למדינה כולה אם המדיניות תימשך.

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, המהווה כשליש מייצואיה. היקף הייצוא מההתנחלויות לאיחוד מוערך בכ-2% מסך הייצוא, כ-300 מיליון אירו בשנה. ישראל חוששת שהמנגנונים שיפותחו לאימות מקור המוצרים, יחד עם המסר המרתיע לחברות אירופיות, יפגעו בסחר עם אירופה. בשנת 2025, סך הסחר בין ישראל ל-12 המדינות המדוברות עמד על כ-18.5 מיליארד דולר. עיקר הסחר מתמקד בתעשיות עתירות טכנולוגיה, ציוד רפואי, אלקטרוניקה ותרופות. עם בריטניה, למשל, היקף הסחר הכולל (סחורות ושירותים) עמד על כ-6 מיליארד ליש"ט, עם דגש על שירותים פיננסיים, טכנולוגיה וסייבר.

הקשרים הכלכליים אינם מבוססים רק על עסקאות, אלא גם על הסכמי סחר חופשי ושיתוף פעולה. שמונה מהמדינות הן חברות באיחוד האירופי, לו הסכם שותפות עם ישראל משנת 2000. לבריטניה הסכם נפרד, ולקנדה הסכם סחר חופשי משנת 1997. החשש הישראלי נובע מהעובדה שמדינות אלו, בעלות קשרים כלכליים עמוקים, מטילות סנקציות, ומהאפשרות שהצעד הנוכחי, המבסס הפרדה משפטית וכלכלית בין ישראל להתנחלויות, יורחב בעתיד לכלל החברות וההשקעות. הנזק הכלכלי המיידי עשוי להיות קטן, אך התקדים הפוליטי והמשפטי משמעותי, ויכול להחריף את המצב הכלכלי הקיים בישראל.