התגובות להחלטת הריבית: "הזדמנות שהוחמצה"; "עצירה טקטית"

ועדת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל החליטה להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 3.25%. ההחלטה התקבלה על רקע אינפלציה שנתית נמוכה של 1.6% וירידה במחירי הדירות, אך גם על רקע פיחות השקל מול הדולר. כלכלנים שונים הביעו דעות מגוונות בנוגע להחלטה.

רונן מנחם, כלכלן ראשי במזרחי טפחות, ציין כי תמונת המשק אינה משדרת דחיפות להורדת ריבית נוספת, במיוחד לאור העובדה שרוב הורדות הריבית כבר בוצעו וריביות בחו"ל החלו לעלות. הוא העריך כי הורדת ריבית נוספת, אם תתרחש, תהיה הדרגתית ותגיע לכ-0.25% עד סוף 2027.

סיון רחמים, מנכ"לית ווישור פיננסים, הביעה הבנה לזהירות בנק ישראל אך קראה לבחון הפחתה משמעותית יותר של חצי אחוז בהחלטה הבאה, אם הנתונים הכלכליים יאפשרו זאת, על מנת לתת דחיפה לפעילות העסקית.

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, כינה את ההחלטה "הזדמנות שהוחמצה" וטען כי היה מקום להפחית את הריבית לפחות ברבע אחוז, כדי להקל על עסקים ומשקי בית ולהניע את הכלכלה קדימה, במיוחד לאור האתגרים הכלכליים והביטחוניים.

ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, הסביר כי החלטת בנק ישראל נובעת ממגבלות כמו פיחות השקל, העלאות ריבית בארה"ב והסלמה גיאופוליטית אזורית. הוא ציין כי המשך הריבית הגבוהה יכביד על שוק האשראי והחברות העסקיות, וכן על ענף הנדל"ן.

רועי קדוש, מנהל השקעות ראשי בהכשרה ביטוח ופיננסים, העריך כי ההחלטה הייתה צפויה, במיוחד לקראת הבחירות, כדי להימנע ממעורבות פוליטית. הוא צופה כי החלטת נובמבר, לאחר הבחירות, עשויה להחזיר את הורדות הריבית לשולחן, אם האינפלציה תמשיך להיות נמוכה והשקל יתחזק.

ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר בבורסה, ציין כי ההחלטה מהווה "עצירה טקטית" וכי הדרך להורדה הבאה צפויה להיות ארוכה יותר, בהשפעת התפתחויות גלובליות. הוא העריך כי בנק ישראל דחה את מועד ההגעה לתחזית הריבית המקורית, אך עדיין רואה מקום להקלה מוניטרית נוספת.