התחזית: רק הורדת ריבית אחת בשנה הקרובה
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25% וצופה הורדה אחת בלבד של רבע אחוז עד סוף הרבעון השלישי של 2027. התחזית הושפעה מעליית מחירי הנפט והריביות בעולם, ואינה כוללת השפעות בחירות. הצמיחה הרשמית גבוהה, אך לאחר ניכוי "ייצור בחו"ל" היא נמוכה יותר ואינה משקפת שיפור בהכנסות האזרחים. שוק העבודה מתאושש באיטיות, וקיימים סיכונים ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25% וצופה הורדה אחת בלבד עד סוף 2027.
- הריבית הממוצעת הצפויה ברבעון השלישי של 2027 היא 3.0%, ירידה של רבע אחוז.
- התחזית מתחשבת בעליית מחירי הנפט והריביות בעולם, אך לא בתוצאות הבחירות.
- הצמיחה הרשמית גבוהה, אך "ייצור בחו"ל" מעוות את הנתון ואינו משקף שיפור מקומי.
- שוק העבודה מתאושש באיטיות, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך מרמתו טרום המלחמה.
- סיכונים ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים עלולים להשפיע על התחזית הכלכלית.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 3.25%, החלטה שצפו רוב הכלכלנים. החלטה זו מגיעה לאחר שלוש הורדות ריבית רצופות שבוצעו בחודשים מאי, יולי וספטמבר.
החידוש המרכזי מגיע מכיוון תחזית המאקרו-כלכלה של חטיבת המחקר בבנק, אשר צופה ריבית ממוצעת של 3.0% ברבעון השלישי של שנת 2027. משמעות הדבר היא הורדה אחת בלבד של רבע אחוז בתוך כשנה, מה שצפוי להביא את ריבית הפריים לכ-4.5%.
בבנק ישראל מסבירים כי התחזית נבנתה תחת הנחות של עצימות לחימה נמוכה וסביבה גיאופוליטית מתוחה, ואינה כוללת התייחסות להשפעות אפשריות של תוצאות הבחירות הקרובות. התחזית הקודמת, מיולי, צפתה ריבית של 3.0% כבר ברבעון השני של השנה הבאה, מה שמעיד על האטה בקצב הורדות הריבית.
הסיבות להאטה כוללות עלייה משמעותית במחיר הנפט (כ-110 דולר לחבית) ועלייה צפויה בריביות במדינות המפותחות, אשר מצמצמות את המרחב של בנק ישראל להוריד ריבית מבלי להחליש את השקל. האינפלציה צפויה לעמוד על 1.5% בסוף השנה הנוכחית, אך לעלות ל-2.1% בסוף השנה הבאה, בעיקר בשל עליית מחירי הנפט ופיחות השקל.
בנוגע לצמיחה, התחזית הרשמית לתוצר המקומי הגולמי עומדת על 5.6% השנה ו-7.5% בשנה הבאה. עם זאת, בנק ישראל מנכה מהנתון הזה את השפעת ה״ייצור בחו״ל״, אשר מיוצר על ידי חברות רב-לאומיות הרשומות בישראל אך בבעלות זרה. לאחר ניכוי זה, הצמיחה האמיתית עומדת על 3.4% השנה ו-5.1% בשנה הבאה. בנק ישראל מדגיש כי ייצור זה אינו משקף בהכרח שיפור בהכנסות האזרחים או ברווחת משקי הבית.
שוק העבודה עדיין מתאושש, כאשר שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך מרמתו טרום המלחמה, בעיקר בקרב צעירים יהודים לא חרדים. שיעור האבטלה צפוי לעמוד על כ-3% בשנה הבאה, עם כניסת עובדים זרים והחזרת עובדים שיצאו זמנית משוק העבודה. ההשקעה בנכסים קבועים צפויה לזנק, והצריכה הפרטית עודכנה כלפי מעלה השנה, אך קוזזה בשנה הבאה.
בצד הפיסקלי, הגירעון צפוי לעמוד על 4.4% השנה ו-4.6% בשנה הבאה. יחס החוב לתוצר צפוי לרדת ל-66.5% בשנה הבאה, אך גם כאן, לאחר ניכוי ״ייצור בחו״ל״, הכיוון מתהפך לעלייה. אי-הוודאות הגדולה ביותר נובעת מתקציב הביטחון העתידי והכנסות ממסים לא מובטחות.
רשימת הסיכונים כוללת תרחישים ביטחוניים, החמרה מול איראן, סיכונים פוליטיים לאחר הבחירות, סנקציות בינלאומיות ומשבר חוב בגוש האירו. תרחיש חיובי עשוי להאיץ את ההתאוששות ולהוריד את האינפלציה מהר יותר.
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 1מרכז 5ימין 3חרדית 1ערבית 1אחרים 6
