בחירות 2026 העליון ידון בפסילות ועדת הבחירות; הערכה: רובן יבוטלו, ההכרעה באבו שחאדה פתוחה

בית המשפט העליון ידון היום (חמישי) בהרכב מורחב של תשעה שופטים בערעורים ובעתירות שהוגשו נגד החלטות ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמדים ורשימות מהתמודדות לכנסת ה-26. במוקד הדיון, שישודר בשידור חי, עומדת החלטת ועדת הבחירות, בראשות המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, לפסול את יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה. על פי הערכה במערכת המשפט, שופטי העליון צפויים לבטל את פסילת יתר הרשימות ואת פסילתו של ח"כ עופר כסיף, אך הכרעתם בעניינו של אבו שחאדה אינה ברורה, בין היתר משום שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן תומכים בפסילתו.

ועדת הבחירות, שהיא גוף פוליטי הנשלט בידי הקואליציה, קיבלה בשבוע שעבר את הבקשות לפסול את אבו שחאדה, כסיף, רע"מ והרשימה המשותפת, ודחתה בקשות לפסול את עוצמה יהודית, הציונות הדתית והדמוקרטים. בהתאם, העליון ידון גם בערעורים שהגישו רע"מ, הרשימה המשותפת וכסיף על פסילתם. הדיון הוגבל לעורכי דין ולנציגי תקשורת בלבד, מחשש להתפרעויות.

אבו שחאדה נפסל בשל מאמר שפרסם ב-8 באוקטובר 2023, בו תיאר את מתקפת חמאס כ"אירוע היסטורי בעל חשיבות: במובן הצבאי, הפוליטי והאסטרטגי". לדברי בהרב־מיארה ואיסמן, המאמר מבטא תמיכה במאבק מזוין בישראל. בהרב־מיארה ציינה כי הסבריו של אבו שחאדה בדיעבד היו "מיתממים, חלקיים ואינם מתמודדים עם הטענות המרכזיות", וכי התבטאויותיו נתנו לגיטימציה למתקפה הרצחנית של 7 באוקטובר, "המתקפה הרצחנית ביותר שידעה ישראל". היא הוסיפה כי חומרת הנסיבות נובעת גם מעיתוי פרסום המאמר, ביום השני ללחימה, ומהיותו מיועד לקהל דובר ערבית בארץ ובעולם.

אבו שחאדה, שהשתתף בדיון בוועדת הבחירות בזום, הביע חרטה על כתיבת המאמר וטען כי לו ידע את גודל הזוועות לא היה כותב אותו כך. הוא הוסיף כי כשהגדיר את הטבח "אירוע היסטורי", התכוון כי "מה שיהיה אחריו לא מה שהיה לפניו", וכי כוונתו הייתה לעבור למסלול מדיני. הוא התנגד לטרור ופעל במסגרת החוק, וטען כי הניסיון לייחס לו עמדה אחרת הוא ניסיון לייצר עילת פסילה שאינה קיימת. לטענתו, החלטת היועמ"שית מצביעה על סטנדרט כפול, וכי היא קראה במשקפיים אחרות את בקשת פסילתו של שר המורשע בעבירות הסתה לטרור וגזענות.

המרכז המשפטי עדאלה, המייצג את אבו שחאדה, טען כי היועמ"שית מפלה באופן חמור בין מועמדים יהודים לערבים, וכי בעוד שמועמדים שקראו לרצח עם או הסיתו לפשעי שנאה רשאים להתמודד, זכות זו נשללת ממועמד ערבי בשל מאמר אחד. בקשות הפסילה מבוססות על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, האוסר על התמודדות של מי שמטרותיו או מעשיו, לרבות התבטאויותיו, כוללים שלילת קיום ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.

בתוך כך, בג"ץ דחה אתמול על הסף עתירה נגד אי-פסילת רשימת עוצמה יהודית, לאחר שהשופטים דפנה ברק־ארז, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב הסבירו כי לפי החוק, החלטה של ועדת הבחירות לאשר לרשימה להתמודד ניתנת לערעור רק בידי גורמים מסוימים.