סבתא תובעת את כלתה לשעבר וזוכה ב-380 אלף שקל

בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה שהגישה אם נגד בנה וכלתה לשעבר, וחייב אותם להשיב לה כספי הלוואה בסך 380 אלף שקל. האישה טענה כי פעמיים הלוותה כספים לזוג, שהיה נשוי באותה עת, לבקשתם. בפעם הראשונה הלוותה 200 אלף שקל לרכישת דירה, בתנאי שהכסף יוחזר במקרה של פרידה או גירושין. בפעם השנייה הלוותה 180 אלף שקל לכיסוי הלוואות בנקאיות וסיוע פיננסי, גם כן בתנאי שהכסף יוחזר במקרה של פרידה.

לאחר שהבן והכלה נפרדו, האם דרשה את כספה בחזרה. הבן הסכים לדרישותיה, אך גרושתו, הכלתה לשעבר, הכחישה את טענותיה. היא טענה כי הלוואת ה-200 אלף שקל כוסתה בתשלומים חודשיים, וכי הסכום השני היה מתנה ולא הלוואה, וכי המסמכים הוכנו בדיעבד ללא ידיעתה.

בית המשפט הטיל ספק בגרסתה של הנתבעת. למשל, היא טענה שהחזירה את הכסף במזומן בכל ביקור אצל חמותה לשעבר בימי שבת וחג, אך התברר כי אינה יודעת את כתובתה ואינה זוכרת תאריכים בהם ביקרה בביתה. השופטת גילה גורביץ-עובדיה קבעה כי מדובר ב"הלוואות מחייבות" שמועד פירעונן הגיע עם פרידת הזוג. לפיכך, נקבע כי בני הזוג לשעבר ישיבו לה את מלוא סכום התביעה, 380 אלף שקל, באופן סולידרי. בנוסף, חויבה הכלתה לשעבר לשלם לחמותה לשעבר הוצאות משפט בסך 2,500 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך כ-35 אלף שקל.

עורך דינה של הכלתה לשעבר מסר כי מרשתו תחזיר את חלקה, אך כינה את התביעה "מיותרת". עורך דינה של האם מסר כי ההחלטה מוכיחה כי גם בין בני משפחה יש צורך בהסכמים, וכי הכסף הועבר כהלוואה ולא כמתנה, למרות הכחשותיה של הכלתה לשעבר.